ארי אלון

ארי אלון

סופר


1.
עלמא די הוא ילד שלא ייגמר לעולם. מאז איבד את אלוהי ילדותו, הוכרז עלמא די כילד נעלם ועד היום לא נעלמו עקבותיו. עד כה, כל הניסיונות לאתרו נכשלו. בקלילות חצופה מתגרה עלמא די באלוהי הדין הזועמים ומעורר את רחמיהן של אלות האהבה החושניות. בסהרוריות סוערת הוא ממריא ממסלולי השראה ילדותיים, מחליף זהויות, מבריח גבולות, פורץ גדרות, שובר כלים, מעקם נדנדות, מקצץ בנטיעות, מחבל בכרמים, וממשיך לשוטט בפרדסי ההפקר, בגנים הנעולים, בארגזי החול ובמגרשי המשחקים. מדי פעם הוא נעמד על ראשו ואומר את תפילתו הנידחת: "יתגדל ויתקדש שמיה רבא בעלמא די..." "סיפורי התלמוד מתוארים על ידי ארי אלון בעוצמה ארוטית מרתקת. אני קראתי אותם כמו אינפוזיה. היתה לי הרגשה שהטקסטים זורמים לי ישר לגוף" - חיים באר "עלמא די הוא ספר מופתי – יצירה מדרשית, ספרותית, פיוטית ואנושית נדירה ביותר. עלמא די הוא עלילת הנעורים המרגשת ומסמך היסוד של ההתחדשות היהודית-החילונית בישראל" - דב אלבוים...

2.
בספר 'בא אל הקודש' חושף ארי אלון אגדות נסתרות המהוותגילויים אישיים ופירושים חדשניים לאגדות מהמקרא והתלמוד.בעזרת אגדות אלו הוא חוצה את הקווים הירוקים, הסגוליםוהאדומים המפרידים בין קדש לחול ובין מזרח למערב. מנתץ אותםוסוחף אחריו את הקוראים. הוא מפרק מוקשים ומדרשים, מרכיבאותם מחדש, שוזר בתוכם טקסטים מן הספרות והשירה העבריתומשבץ את הרבדים הלשוניים מן המקורות האלה בשפה העבריתהעכשווית. הוא הולך לאורך גבולותיה המשתנים של ארץ ישראלושלו עצמו, מצייר את מעגלי מדרשים בנופיה ומשלב בכתיבתוביקורת חברתית חריפה ונוקבת.ארי אלון עושה במקורות היהדות כבתוך שלו, בספרו הוא מציעכתיבה חדשה ומפתיעה של המקורות, כתיבה שופעת דמיון, גדושהגעגועים וחמלה, אפופה כאב וצחוק עד בכי וטבולה בהומורמושחז. היא עדינה וסרקסטית, צינית וטובת לב, לגלגניתותמימה. כתיבה המהלכת קסם על הקורא באשר היא מעוררת בותחושה של המתקת סוד ושל שותפות לשפת הקודים של המקראוהמדרש, גם אם אינו בקי בה." בצניעות ובענווה, יוצר ארי אלון מהפכה חדשה בעולם המדרשוהספרות. חמש-עשרה שנה לאחר "עלמא-די", ספרו הראשון שגרםלכולנו לקרוא בעיניים חדשות את המקורות היהודיים, מעניקלנו אלון יצירה ספרותית-מדרשית מרתקת וחד פעמית ביופיהובמקוריותה. בספרו החדש ניתן לגלות אומץ, יופי,מקוריותוחדשנות במקום אחד ".דב אלבוים...

3.
ארי אלון חושף אגדות נסתרות המהוות גילויים אישיים ופירושים חדשים לאגדות מן המקרא ומן התלמוד. נישא על גבי אגדות אלו הוא חוצה את הקווים הירוקים, הסגולים והאדומים המפרידים בין קודש לחול ובין מזרח למערב, מנתץ אותם וסוחף אחריו את הקוראים. כתיבה שופעת דמיון, גדושה געגועים וחמלה, אפופה כאב וצחוק עד בכי וטבולה בהומור מושחז. עדינה וסרקסטית, צינית וטובת לב, לגלגנית ותמימה, מהלכת קסם על הקורא ומעוררת בו תחושה של המתקת סוד ושל שותפות לשפת הקודים המדרשית....

4.
5.
6.

מהספרים שעיצבו את מי שאני. פגשתי אותו בגיל צעיר, ואי אפשר להגזים בהשפעה שלו עלי. ארי אלון פתח לי כאן שער לעולם שלם, בלתי מוכר לי לחלוטין, וח... המשך לקרוא
3 אהבו · אהבתי · הגב
הספר נכתב בשנת 1990 ואולי בישר את הלמדנות והחקר של ארון הספרים היהודי מנקודת מבט לא אורתודוכסית. הוא מתחיל באפיזודה "נוראה" של רצח אב, שמאוח... המשך לקרוא
14 אהבו · אהבתי · הגב
ממש משרש נשמתו של פנחס שדה אותה תעיית נשמה אותו כף קלע אותה גאוניות וחוסר מוצא.... המשך לקרוא
1 אהבו · אהבתי · הגב
מאוד נהניתי מהספר, מהתיאורים על שתי התורות, השוואת התורה לאישה, לימוד תורה, סיפורים תלמודיים והסברים עליהם. הספר היה כתוב בצורה טובה, זורמ... המשך לקרוא
1 אהבו · אהבתי · הגב
ספר מדהים. בתחילה היו לי מורדות ועליות ובשלב מסוים אף הרגשתי שהמחבר טוחן מים. אבל אז הספר המריא. משפחת אלון הצמיחה לנו אנשים גדולים בכל סקט... המשך לקרוא
5 אהבו · אהבתי · הגב





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ