הספר נכתב בשנת 1990 ואולי בישר את הלמדנות והחקר של ארון הספרים היהודי מנקודת מבט לא אורתודוכסית.
הוא מתחיל באפיזודה "נוראה" של רצח אב, שמאוחר יותר מתבררת כמטפורית.
השם של הספר בא מגמגום ופיסוק לא נכון של הקדיש: במקום להעצר ב"שמיי רבא", הוא ממשיך וכולל במשפט את "עלמא די.." שתרגומו : "העולם אשר..". אבל בעיני הכותב זהו העולם הארצי, של עמי הארצות. מעליו יש את העולם הנשגב.
את שניהם ברא אלוהים, ויש מ

ספר מדהים. בתחילה היו לי מורדות ועליות ובשלב מסוים אף הרגשתי שהמחבר טוחן מים. אבל אז הספר המריא. משפחת אלון הצמיחה לנו אנשים גדולים בכל סקטור - המשפטי, המדיני (להשקפת מפלגתו), הרבני (לאלו שאוהבים אותו) וכן - החופשי והמשוחרר מכבלי המסורת הרבנית. זהו אחד החיבורים המעולים ביותר למען שמירת היהדות והציונות ונגד הטרור הרבני השמרני. לא חייבים להסכים עם כל דעותיו של <mark>ארי</mark> אלון, אבל חייבים לשמוע אותן ולהתמוד