“זהו אמנם ספר שלא מוכר בארץ, בעיקר לא בקרב צעירים. סולז'ניצין שירת בצבא האדום ונשלח למחנה עבודה (ארכיפלג גולאג), שם השתנתה תפיסתו לחלוטין. הוא החל לאסוף עדויות ותיעודים ממעל 700 איש שונים, בתקווה שאם ישרוד, יכול להוציא את האמת לאור. ספרו, בעל שלושה כרכים, אינו ספר קצר, אבל שווה את ההשקעה. הוא מתאר את המציאות היום יומית בברית המועצות בצעירותה ועד מותו של סטאלין, בעיקר. מהטרור הפסיכולוגי ברחובות,”

“באוסף הזה 3 סיפורים, הראשון הוא יום בחיי איוואן דניסביץ', הלא הוא שוחוב, הלא הוא איוואן דניסיץ'. למה ריבוי השמות? נו, באמת. 136 עמודים מכילים את הסיפור הראשון, הבורא מיקרוקוסמוס של חיים בסיביר. אם היה צריך לתת שוב שם לסיפור דנן צריך היה רק להוסיף מילא אחת: יום אחד מופלא בחיי איוואן דניסביץ'. ולמה מופלא? טוב שאתם שואלים, משום ששוחוב דווקא קם בבוקר החשוך והקפוא בינואר, גופו כואב ודואב, כל רצונו ל”

“אחד הספרים הטובים ביותר שקראתי, כתוב ביד אמן. יש לציין שהספר הודפס לפני 50 שנה, עם שפה עדכנית לאותם זמנים, מה שהקשה מאוד על הקריאה בו, לא ברור למה אין הוצאה מחודשת ליצירת מופת הזאת וגם תרגום חדש ועדכני לא יזיק בכלל.”

“השנה בערך 1953, העונה חורף מקפיא, הטמפרטורה מינוס 31 מעלות, המקום – מחנה מעצר בצפון רוסה. אנו מתלווים ליום אחד לאסיר איבן דניסוביץ' שוחוב אשר נקלע על "בגידה במולדת" ויושב כבר 9 שנים ללא צפי לשחרור. איבן דניסוביץ' כבר למד להסתגל לתנאי המחיה הקשים, יודע איך להסתדר עם התזונה הדלה, איפה לחסוך באנרגיה, איפה להפך לעבוד קשה. למרות התנאים הקשים אפשר להגדי שאיבן דניסוביץ למד לחיות חיים מלאים בזכות אופיו הט”

“זהו אמנם ספר שלא מוכר בארץ, בעיקר לא בקרב צעירים. סולז'ניצין שירת בצבא האדום ונשלח למחנה עבודה (ארכיפלג גולאג), שם השתנתה תפיסתו לחלוטין. הוא החל לאסוף עדויות ותיעודים ממעל 700 איש שונים, בתקווה שאם ישרוד, יכול להוציא את האמת לאור. ספרו, בעל שלושה כרכים, אינו ספר קצר, אבל שווה את ההשקעה. הוא מתאר את המציאות היום יומית בברית המועצות בצעירותה ועד מותו של סטאלין, בעיקר. מהטרור הפסיכולוגי ברחובות,”

“באוסף הזה 3 סיפורים, הראשון הוא יום בחיי איוואן דניסביץ', הלא הוא שוחוב, הלא הוא איוואן דניסיץ'. למה ריבוי השמות? נו, באמת. 136 עמודים מכילים את הסיפור הראשון, הבורא מיקרוקוסמוס של חיים בסיביר. אם היה צריך לתת שוב שם לסיפור דנן צריך היה רק להוסיף מילא אחת: יום אחד מופלא בחיי איוואן דניסביץ'. ולמה מופלא? טוב שאתם שואלים, משום ששוחוב דווקא קם בבוקר החשוך והקפוא בינואר, גופו כואב ודואב, כל רצונו ל”

“אחד הספרים הטובים ביותר שקראתי, כתוב ביד אמן. יש לציין שהספר הודפס לפני 50 שנה, עם שפה עדכנית לאותם זמנים, מה שהקשה מאוד על הקריאה בו, לא ברור למה אין הוצאה מחודשת ליצירת מופת הזאת וגם תרגום חדש ועדכני לא יזיק בכלל.”

“השנה בערך 1953, העונה חורף מקפיא, הטמפרטורה מינוס 31 מעלות, המקום – מחנה מעצר בצפון רוסה. אנו מתלווים ליום אחד לאסיר איבן דניסוביץ' שוחוב אשר נקלע על "בגידה במולדת" ויושב כבר 9 שנים ללא צפי לשחרור. איבן דניסוביץ' כבר למד להסתגל לתנאי המחיה הקשים, יודע איך להסתדר עם התזונה הדלה, איפה לחסוך באנרגיה, איפה להפך לעבוד קשה. למרות התנאים הקשים אפשר להגדי שאיבן דניסוביץ למד לחיות חיים מלאים בזכות אופיו הט”