<mark>באטלר</mark> מצטרפת למסורת הפוקויאנית של תפיסת השפה כמכשיר של הכלה והדרה, של יצירת כח ויצירת מציאות. טענתה היא כי אין קטגוריות "טבעיות" אלא שה"אני" מובנה על ידי השפה והתרבות. אך אין היא טוענת לדטרמיניזם כיוון שהיא טוענת שהשפה, שמשכפלת את עצמה שוב ושוב, ניתנת לזיופים ולשינויים במהלך השכפול - וכך משתנות המשמעויות של סובייקטים מסויימים. דוגמא לכך היא המילה "קוויר" שהיתה בתחילתה בעלת משמעות שלילית ושימשה כמי