סמי שלום שטרית

סמי שלום שטרית

סופר


1.
סמי שלום שטרית מורה ומשורר. רדיקל חברתי. ממייסדי האלטרנטיבה החינוכית ``קדמה``. נמנה על מקימי ``הקשת הדמוקרטית המזרחית``. בוגר ומסמך האוניברסיטה העברית בירושלים, מוסמך אוניברסיטת קולומביה בניו-יורק. פרסם שני ספרי שירה ``פתיחה`` ב1988- ו``פריחה שם יפה`` ב1995-. השתתף בעריכת כתב העת ``עיתון אחר``, ערך את העיתון האלטרנטיבי לחינוך ``חדשות הל``ה``. ערך את האסופה הספרותית ``מאה שנים מאה יוצרים`` (בשלושה כרכים) בהוצאת בימת קדם לספרות, 1999. מדברי העורך עקבתי מקרוב אחרי כתיבתו של סמי שלום שטרית וקראתי בלהיטות כל מאמר, תוך כדי התבוננות בדיאלוג שלו עם המציאות הישראלית בכלל ועם התקשורת בפרט. הכתיבה הפובליציסטית שלו, לדעתי, אינה שונה מהשירה שלו בכך שהיא עומדת לזמן רב והיא רלוונטית גם לחברות אחרות בעולם, גם כשהיא יוצאת מענייני היומיום. לצערי הרב גם הביקורת הקשה במאמרים תהיה רלוונטית עוד זמן רב. להבדיל ממזרחים משכילים רבים הכרוכים אחרי לגיטימציה אשכנזית לקיומם המעמדי, סמי שלום שטרית יצא, באומץ לב, בעימות רעיוני חזיתי עם ההגמוניה הציונית-האשכנזית. הוא נועץ את מלותיו בלב המיתולוגיה שלה, תוך כדי הקרבה אישית גבוהה מכל הבחינות....

2.
סמי שלום שטרית משורר ומורה, סופר ופובליציסט. נולד בשנת 1960 בעיירה קסר אלסוק במרוקו וגדל בשכונת מהגרים באשדוד. פירסם שני ספרי שירה: "פתיחה", 1988, בהוצאת עקד, ו"פריחה שם יפה", 1995, בהוצאת נור. רבים משיריו תורגמו לאנגלית, ערבית וצרפתית. ערך את האנתולוגיה הספרותית המזרחית "מאה שנים, מאה יוצרים" (שלושה כרכים), בהוצאת "בימת קדם לספרות", 1999 - 1998. ובאותה הוצאה פרסם את קובץ המאמרים "המהפכה האשכנזית מתה" בשנת 1999. ב2003 - יצר יחד עם הבמאי אלי חמו את הסרט התיעודי "הפנתרים השחורים מדברים". היה בין מייסדי האלטרנטיבה החינוכית "קדמה" ומנהל בית - הספר "קדמה" בשכונת התקווה בדרום תל - אביב. למד באוניברסיטה העברית בירושלים ובאוניברסיטת קולומביה בניו - יורק. את עבודת הדוקטורט כתב על המאבק המזרחי בישראל. המחקר יראה אור השנה בספר בהוצאת עם עובד. כיום משמש עמית מחקר באוניברסיטת UCLA בארה"ב ועורך את הפורטל המזרהי "קדמה - שער המזרח לישראל", "שירים באשדודית" היא אסופת שירים שנכתבו בין השנים 2002 - 1982 שחלקם הופיע בספרים הקודמים ובכתבי - עת שונים....

3.
מיצירותיהם של יהודה בורלא, יצחק שמי, שושנה שבבו, מרדכי טביב, שמעון בלס, נסים רג'ואן, שלום דרוויש ועוד רבים...

4.
אסופה שהיוצרים בה הנם בני/בנות המזרח, מן המשרק עד המגרב, מטשקנט עד תימן. לראשונה בהיסטוריה התרבותית של מדינת ישראל....

5.
לינדה, צעירה ניו-יורקית שזהותה מורכבת וחצויה, בתם של אם פלסטינית ואב יהודי, היא כתבת ברשת טלוויזיה אמריקאית המוצבת במזרח התיכון. בשל רגישותה האישית לסכסוך היא מחליטה להימנע מכתבות בישראל ובשטחים ולהתרכז בזירה העיראקית, אלא שאז פונה אליה מפקד לא-שיגרתי בחללי אל-אקצא, ומציע לה לצלם כתבה על נשים היוצאות לפעולת התאבדות בישראל. היא מוזמנת להכיר ולראיין אותן בימי חייהן האחרונים, בדרכן להתאבדותן הקטלנית. מרגע שלינדה מקבלת את ההזמנה, פצצות האדם מתחילות לתקתק... מן העבר השני נכנסים לתמונה שירותי הביטחון הישראליים, בפיקודו של צעיר ישראלי מלא הפתעות, המנסה לגייס את לינדה או להשתמש בה כפיתיון. לינדה נסחפת לתוך סיפור של חיים ומוות שקורע אותה במאבקים פנימיים חסרי פיתרון - בין קצות זהותה החצויה, בין תמיכתה במאבק הפלסטיני לסלידתה העמוקה מנשק ההתאבדות, ובעיקר בין הזדהותה העמוקה עם גיבורות הסיפור לאתיקה העיתונאית הדורשת ריחוק. הבלתי צפוי והבלתי נמנע מתרחשים לבסוף - ולינדה הופכת לסיפור עצמו. 'עין הבובה' הוא רומן מתח פסיכולוגי-פוליטי מסעיר ומרתק, החודר לעומקה ולמורכבותה של נקודת המבט הפלסטינית, בלי שום ויתורים לקונצנזוס הישראלי....

6.
7.
עשרות השירים הכלולים בקובץ זה, שנכתבו בין השנים 2007-2003, יוצרים מסמך פואטי-תרבותי-פוליטי רגיש, כן, אמיץ ומעורר למחשבה. המשורר מתבונן לתוך עצמו בכוח ובכאב ועורך חשבון נפש אמיתי, סוער ומסעיר דעת ורגש, עם זהותו התרבותית, הלאומית ובעיקר הערכית והמוסרית. יהודים הוא ספר שיריו הרביעי של סמי ש' שטרית. בספר משולבים צילומים פרי עדשתו של הצלם-אמן היהודי הנודע פרדריק ברנר, המתעדים מראות אנושיים מחיי היומיום של מה שהמשורר מכנה "יהודים אחרונים" - אירופים ומזרחים - במקומות שונים בעולם, למעט ישראל....

8.
9.
10.
לא התכוונתי לכתוב ספר שירים ואף לא שירים בודדים בשנת הקורונה האיומה, אבל כמו תמיד המילים היו מפלטי ומקלטי בעתות הסגר והמחנק, לנפש בעיקר. כתבתי במחשב ובאייפון לסירוגין. הייתי לבד בכל הסגרים. תמיד לבד. כתבתי בהפסקות גדולות מבלי לתכנן שום דבר. כתבתי לעצמי קודם כל, כמו תמיד. הטקסטים הצטברו בקובץ אחד. לא קראתי אותם ולא התעסקתי בהם עד חודש מרץ האחרון. פתחתי את הקובץ ובקריאה רצופה הופתעתי לגלות מעין יומן פיוטי גלוי לב המתעד ללא סינון רגעים, מחשבות, פחדים ושמחות קטנות בשנת הקורונה הראשונה. כמעט ולא ערכתי, לא גנזתי אף שיר ולא ניסיתי ליפות או לעדכן את השירים. אלה הם מעין תצלומי הבזק של הנפש. לעכשיו השירים הם שלכם לקרוא, להתחבר או לדחות. לאהוב או שלא. אני מקווה שתמצאו בהם משהו משלכם ובשבילכם. הן אחרי הכל, כולנו היינו שם....







©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ