ילדי הגולם מספר על חווית ההתבגרות בעולם פוסט-אפוקליפטי הסובל ממוטציות רבות בצומח, בחי וגם בבני האדם.
החברה הפכה לשמרנית-דתית, ודורשת להשמיד כל מוטציה - בין אם זה שדה חיטה פגום, חיה בעלת מימדים לא נורמלים, או אדם עם אצבע מיותרת. השאיפה אל השלמות והטוהר הגנטי מגיעה ממקום דתי - אלוהים ברא את האדם בצלמו, וכל הסוטה מן הצלם הזה - הוא בגדר תועבה. שאיפתה של החברה היא לשוב אל גדולתה של האנושות בטרם האסון

כמה מפחידה האטימות, כמה נורא להיות אחר בחברה סגורה וצרת מוחין, קנאית לעקרונותיה ללא שום יצירת פתח מילוט. ילדי הגולם ספר קטן אבל ענק! העולם אחרי פורענות, בכדי לשרוד נקבע אין חריגות, אין סטיות ואין 'אחר' על סוגיו. הסיפור מסופר מנקודת מבט של נער שלצערו גילה שהוא בעל תכונה המוגדרת סטיה חמורה בעולמו בעוד שאביו מולידו הוא הוא מוביל הקנאות בשמירת 'הישר'. ספר טוב מאוד נהנתי!