“אחרי זמן לא מבוטל, סוף כל סוף סיימתי את הספרון "הרעיון הציוני לגוניו" מאת שלמה אבינרי. הספר אוסף מס' הוגים מרכזיים בתורת הציוניות של המאה ה-19 וה-20 ומפרט על הגותו הרלוונטית של כל אחד ואחד מהם (מאחר ואין ספק כי חלקם כוללים בהגותם הרחבה נושאים רבים ומגוונים פרט לציונות עצמה) . אין בספר התיימרות להקיף את כל היסטוריית הרעיון הציוני כולה, אלא לתת מעין טעימה מרכזית של האווירה והערכים המנשבים דאז. אנ”

“זה מה שכתבתי לבחור צעיר שקרא את הספר "הרעיון הציוני לגווניו" של פרופ' שלמה אבינרי עכשו אחרי שקראת על תולדות הרעיון הציוני לפי אבינרי אתה צריך לצפות / להקשיב להרצאות שלי על "ההסטוריה המודחקת של הציונות". או לקרוא פוסטים רבים שהעליתי על הרצל ועל הרב יהודה אלקלעי ממנו - בנגוד לדעת שלמה אבינרי - שאב הרצל את עיקר משנתו המדינית שהובאה והוצגה לראשונה ע"י הרב יהודה אלקלעי והרב יהודה ביבאס ובנוסף ע"י הר”

“"הרצל" חתם את תקופת הספרות הציונית שלי לרבעון זה, לאחר קריאת ספרה הנפלא של אניטה שפירא על בן גוריון. לקרוא את הספר הזה אחרי ההוא על בן גוריון היה לא ממש נכון מצידי, שכן מדובר בשני אנשים כל כך כל כך שונים, אבל בעצם לגמרי דומים. בעוד בן גוריון היה ביצועיסט לא נורמלי, הרצל לגמרי היה איש החזון והדיפלומטיה. אבל בקריאה שניה ובקריאה בכלל, אודות שני אישים אלו, ניתן מהר מאוד להבין שגם בן גוריון היא איש חזו”

“זהו ספר במדעי המדינה. הספר מבוסס על סדרת תוכניות רדיו (בדומה לסדרת אוניברסיטה משודרת) בשנות השישים. מיהו מדינאי? מדינאי הוא מישהו שיש לו תשובה מוכנה וסבירה לשאלות: מהי תכלית המדינה? איזה סדר ציבורי ושלטוני יצליח להביא או לקרב ככל הניתן למטרה זו? ספר זה לא עוסק כל כך בפילוסופיה המדינית ובוחן ומנגיד הגות מדינית אחת כנגד השנייה אלא הוא יותר ספר בהיסטוריה של תורת המדינה. לאורך כ"ו הפרקים הקצרים שב”

“אחרי זמן לא מבוטל, סוף כל סוף סיימתי את הספרון "הרעיון הציוני לגוניו" מאת שלמה אבינרי. הספר אוסף מס' הוגים מרכזיים בתורת הציוניות של המאה ה-19 וה-20 ומפרט על הגותו הרלוונטית של כל אחד ואחד מהם (מאחר ואין ספק כי חלקם כוללים בהגותם הרחבה נושאים רבים ומגוונים פרט לציונות עצמה) . אין בספר התיימרות להקיף את כל היסטוריית הרעיון הציוני כולה, אלא לתת מעין טעימה מרכזית של האווירה והערכים המנשבים דאז. אנ”

“זה מה שכתבתי לבחור צעיר שקרא את הספר "הרעיון הציוני לגווניו" של פרופ' שלמה אבינרי עכשו אחרי שקראת על תולדות הרעיון הציוני לפי אבינרי אתה צריך לצפות / להקשיב להרצאות שלי על "ההסטוריה המודחקת של הציונות". או לקרוא פוסטים רבים שהעליתי על הרצל ועל הרב יהודה אלקלעי ממנו - בנגוד לדעת שלמה אבינרי - שאב הרצל את עיקר משנתו המדינית שהובאה והוצגה לראשונה ע"י הרב יהודה אלקלעי והרב יהודה ביבאס ובנוסף ע"י הר”

“"הרצל" חתם את תקופת הספרות הציונית שלי לרבעון זה, לאחר קריאת ספרה הנפלא של אניטה שפירא על בן גוריון. לקרוא את הספר הזה אחרי ההוא על בן גוריון היה לא ממש נכון מצידי, שכן מדובר בשני אנשים כל כך כל כך שונים, אבל בעצם לגמרי דומים. בעוד בן גוריון היה ביצועיסט לא נורמלי, הרצל לגמרי היה איש החזון והדיפלומטיה. אבל בקריאה שניה ובקריאה בכלל, אודות שני אישים אלו, ניתן מהר מאוד להבין שגם בן גוריון היא איש חזו”

“זהו ספר במדעי המדינה. הספר מבוסס על סדרת תוכניות רדיו (בדומה לסדרת אוניברסיטה משודרת) בשנות השישים. מיהו מדינאי? מדינאי הוא מישהו שיש לו תשובה מוכנה וסבירה לשאלות: מהי תכלית המדינה? איזה סדר ציבורי ושלטוני יצליח להביא או לקרב ככל הניתן למטרה זו? ספר זה לא עוסק כל כך בפילוסופיה המדינית ובוחן ומנגיד הגות מדינית אחת כנגד השנייה אלא הוא יותר ספר בהיסטוריה של תורת המדינה. לאורך כ"ו הפרקים הקצרים שב”