“סיימתי אתמול את הספר הזה מתוך תחושת בהילות גדולה, מתוך לחץ, חרדה, אימה אפילו, והיה לי דחוף מאוד להגיע אל הסיום הברור, אל חוף המבטחים, אל פתרון כלשהו, או התרה, או רווחה אפילו שתגיע. אני רק לא בטוחה שהגיעה, לא לגמרי, לא באופן ברור. הספר הזה הוא כולו נופל אל הסדקים של הבין לבין, הולך על דרכים לא סלולות, לא ישרות לגמרי, הוא מתעתע, מעורפל, מטושטש מבחינה מציאותית. כלומר, יש דברים שהם ברורים מאוד, ולפחות”