» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריו (10):
ספרים מצויינים,
המזרח התיכון ,
מדף ההיסטוריה שלי,
המזרח התיכון בימינו,
ספרים שאני רוצה לקרא,
מזרח תיכון ואסלאם למכירה,
רשימת משאלות,
ספרים שצריך להשיג,
כותר,
מזרח תיכון,
עוד ...
|
|
1.
|
|
בעקבות אירועי ״האביב הערבי" נקלע המזרח התיכון לסחרור מתמשך. מחאת הציבור המתגודד בכיכרות, הדחתם של רודני הברזל ומלחמות אזרחים מדממות הולידו שינויים דרמטיים במרחב המזרח-תיכוני. שבירת סמכותה של המדינה והערעור על עצם קיומה קיבלו משנה תוקף לנוכח החיוניות המתחדשת של זהויות אתניות, דתיות, שבטיות ואקולוגיות ששכנו בגופה של המדינה אך לא התערו או הוטמעו בה. גבולות מדיניים-לאומיים היטשטשו ואת מקומם תפסו גבולות עדתיים. קריסתן של מערכות שלטון ומבנים כלכליים עוררה את תאבונם של מיליציות שבטיות מזוינות, וארגוני אסלאם רדיקלי שנגסו נתחי טריטוריה באזורי הפקר החישו את המפולת. על רקע כל אלה צמחה "המדינה האסלאמית" שהעלתה את רף העוינות והמתח בין הסונה לשיעה לשיא חסר תקדים והכשירה את הקרקע למזרח תיכון אחר. הטלטלה הפוקדת את העולם הערבי עדיין בעיצומה ודומה שהתרחשויות אלה רחוקות מסיום.
ובכן, האם אכן מתחולל לנגד עינינו שבר היסטורי המבטל חלק מהתובנות שהיו נחלתו של סדר היום המחקרי? בעשורי הפתיחה של המאה ה-21 ניצבה ישראל בפני אתגרים מגוונים השונים בתכלית מאלה ששיחרו לפתחה לעת הקמתה. גם אם יקשה לספק תחזית מסודרת ושיטתית לנתיבות המזרח התיכון בשנים הבאות, השלכותיו המתמשכות של "האביב הערבי" מבהירות שהבנות ודפוסי פעולה שהיו בבחינת "נכסי צאן ברזל" במאה ה-20 אינם תקפים עוד בהבנת התשבץ המזרח-תיכוני. ספרו החדש של עוזי רבי מציע אפוא "ארגז כלים" חדש ולקסיקון סוציו-דמוגרפי אחר התורם לעיון מחודש במפת המזרח התיכון על היבטיה הטריטוריאליים, דמוגרפיים, תרבותיים, חברתיים ופוליטיים....
|
|
2.
|
|
הספר עוסק בתולדות מדינה המזוהה עם משפחה אחת (משפחת סעוד, שנתנה למדינה את שמה), ועם תורה דתית אחת - הוהאביה - שעיקרה פרשנות נוקשה של האסלאם. הדיון הפותח במפעלו של אבי המדינה המודרנית, עבד אל-עזיז אבן סעוד (מת ב- 1953), ומנתח את סוד הצלחתו - כינונה של יישות דינמית, ששמרה על עצמאותה, התפשטה, שרדה ואף שגשגה עד ימינו, על בסיס כה מסורתי.
פרקי הספר מציגים את האתגרים בפני הממלכה מני אז. מצד אחד - התמודדות עם עושר הנפט שבו זכתה, ומצד שני - שאיפתה של המהפכנות הערבית החילונית לרשת עושר זה בשם אחדות האזור. אתגר כפול זה חייב שידוד מערכות ובניית מערכת איזונים פנימית מעודכנת שתחליף את זאת שביסס האב המייסד. בימי מנהיגותו של המלך פיצל (1964 - 1975), היה נראה שנמצאה הנוסחה הגואלת.
ואולם רצף התמורות באזור ובעולם שבו והציבו לסעודיה של ימינו מכלול חדש של אתגרים קיומיים. הצטמצמות העושר, עליית מעמד משכיל ומקופח, עליית אסלאם קנאי, מהפכני ולוחמני יותר בעולמות שמסביב ובבית פנימה, הכורח להישען על ארצות הברית - כל אלה ועוד חייבו את המשפחה השלטת לשוב ולחפש איזון ונוסחה חדשה להישרדות בעולם משתנה וסוער.
...
|
|
3.
|
|
"טיבט של מזרח התיכון" או "ארץ הנחשלות והבדלנות" – אלה היו הביטויים ששימשו כדי לתאר את מציאותה של עומאן עד שנת 1970. הפיכת יולי 1970 ועלייתו של הסולטאן קאבוס בן סעיד לשלטון נתנו את האות לתחילתו של שינוי דרמטי, שמצא את ביטויו בתחומים השונים של החיים הציבוריים בעומאן. תהליך זה התאפשר הודות להכנסות הגדולות ממשק הנפט, שהפך באותה עת לעמוד התווך של הכלכלה העומאנית.
למרות העניין הגובר באזור המפרץ הפרסי וחשיבותה הגדלה של סולטאנות עומאן, טרם פורסם מחקר המנתח את תהליך בניית המדינה בארץ זו בעידן שלטונו של הסולטאן קאבוס. מחקר זה הוא ראשוני מסוגו. עיסוקו בהתפתחות המדינה העומאנית כמוקד של ניתוח רב-ממדי, תוך בחינת היבטיו השונים של תהליך זה: אופן התבססותה של המערכת השלטונית, יישום מדיניות חוץ החותרת לשילובה של עומאן במרחב האזורי. בראייה רחבה יותר, עוסק הספר באופן שבו חברות שבטיות הנעדרות אפיונים מוסדיים ופוליטיים-מדינתיים, משנות צורה עם הזמן והופכות למדינה.
הספר מציג מצורה חיה ומרתקת את התפתחותה של עומאן החדשה, תוך שהוא מבליט את מרכיביה הייחודיים של המורשת העומאנית ואת נבדלותה מיתר מדינות האזור. מלבד ערכו כמקור לתולדות סולטאנות עומאן בתקופה הנחקרת, עשוי הספר להיות לתועלת עבור המתעניין בשינויים החלים בחברה מסורתית בעת מפגשה עם החידוש.
...
|
|
4.
|
|
מיקומה האסטרטגי של תימן במרחב הגיאו-פוליטי הוא סיבה מספקת עבור מנהיגי העולם לעקוב בדאגה אחר המתרחש בה מאז ראשית המאה ה-21. המדינה, החולשת על טריטוריה שהייתה בעברה כראש גשר בנתיב התפשטותן של הציווליזציות הגדולות, ונודעה כ"ערב המאושרת" (Arabia Felix), מסתמנת בשנים האחרונות כ"מדינה כושלת". רפיסות שלטונית מתמשכת הפכה אזורים רבים במדינה לשטח הפקר, חממה לצמיחתן של קבוצות אנטי-מדינתיות ולטיפוחם של ארגוני אסלאם קיצוני, שפעילותם מחשבת לזלוג למדינות האחרות במרחב, ולערער את יציבות האזור כולו.
הספר תימן: אנטומיה של מדינה כושלת מגולל את קורותיה של תימן מתחילת המאה ה-20 ועד ימינו – פרק עלום ולא נחקר דיו בתולדות המזרח התיכון. ההיסטוריה הדרמטית של תימן, לצד מאפייניה הפרטיקולריים, מרכזת בתוכה רבות מן התמות המהוות את סיפורו של העולם הערבי בעידן המודרני: מאבק האיתנים בין מהפכנים לשמרנים, הניגוד המובנה בין זיקות שבטיות לממלכתיוּת הכרוכה בביסוסה של אומה, מתח בין כוחות הקדמה לכבלי המסורת, בין דתיות לחילוניות. מן הדיון המעמיק המוצע בספר זה ניתן להבין כיצד הייתה תימן לאחד המוקדים הראשונים שבהם נפרש סיפורו המרתק של מה שמכונה "האביב הערבי".
פרופסור עוזי רבי משמש ראש החוג להיסטוריה של המזרח התיכון באוניברסיטת תל אביב ועומד בראש מרכז דיין לחקר המזרח התיכון ואפריקה. מפרסומיו שראו אור עד כה: סעודיה – ממלכת הנפט במבוכי הדת והפוליטיקה (האוניברסיטה הפתוחה, 2007) וזמן איראן (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2008).
...
|
|
6.
|
|
ספרו החדש של עוזי רבי מבקש להנגיש לקורא הישראלי את סיפורה יוצא הדופן של מדינת איחוד האמירויות הערביות. מדינה זו, אשר הדהימה את המזרח התיכון באוגוסט 2020 בהכרזה על הסכם נורמליזציה עם מדינת ישראל, נוסדה בשנת 1971 כפדרציה בת שבע אמירויות – אבו דאבי, דובאי, אל-שַארִקַה, עג'מאן, אום אל-קיווין, פוג'יירה וראס אל-ח'ימה.
עוזי רבי מגולל את סיפורה של הפדרציה ונדרש לתהליך ההיסטורי שבו נדחקו שבטי מדבר לחופו של המפרץ ופיתחו מיומנות בתחומי הספנות, ציד הדגה וחקלאות מוגבלת למחייתם. לעת הנסיגה הבריטית מהמפרץ בראשית שנות ה-70 של המאה ה-20 התאחדו אותן אמירויות מכורח הנסיבות לכדי יצירת פדרציה. הישות המדינית החדשה נראתה בשעתו שברירית ומלאכותית עד כי מעטים העניקו לה סיכוי לשרוד, אולם בחלוף העשורים היא הזדקרה לעין כל והאפילה על חברותיה הערביות.
איחוד האמירויות היא מדינה עתירת ניגודים שקודקודה הכלכלי, דובאי, הוא סמל לקדמה, שפע וחדשנות המתקיימים לצד מסורת ערבית-שבטית עתיקת יומין. תמונת הרקע של נשים קרייריסטיות ועצמאיות המנהלות את עצמן במבנה פטריארכלי שמרני, או של ביטחון אישי וסוציאלי לצד כללים נוקשים, כל אלה משמשים בערבוביה והם חלק מהפאזל האמאראתי. מהדיון המעמיק המוצע בספר ניתן להבין כיצד הפכה איחוד האמירויות הערביות למוקד אזורי חשוב בפיתוח מגמות הנושאות עמן תקווה למזרח תיכון אחר.
עוזי רבי הוא פרופסור מהמניין באוניברסיטת תל אביב. שימש כראש החוג ללימודי ההיסטוריה של המזרח התיכון, וראש מרכז דיין לחקר המזרח התיכון באוניברסיטת תל אביב. מבין ספריו: "זמן איראן" (עורך, הקיבוץ המאוחד, 2008), "תימן: אנטומיה של מדינה כושלת" (הקיבוץ המאוחד, 2014), "בחזרה לעתיד: המזרח התיכון בצל האביב הערבי" (רסלינג, 2016), "דאעש וחזון המדינה האסלאמית" (יחד עם מיכאל ברק, רסלינג, 2021)....
|
|
7.
|
|
בשנים הראשונות שלאחר האביב הערבי הצמיחה המציאות המזרח-תיכונית שדות הפקר שסיפקו מרחב אופרטיבי ורעיוני לתנועות הג'יהאד הסלפי. הארגון הבולט בהקשר זה היה דאע"ש (המדינה האסלאמית) שהתבסס במערב עיראק, בלע טריטוריה מקבילה בסוריה המתמוטטת והיה לתמונת ראי שאוצרת בתוכה ומבטאת בפעולתה את חולייו של המזרח התיכון המשתנה.
ספרם החדש של עוזי רבי ומיכאל ברק מגולל את סיפורה של ישות פוליטית שאפתנית ועזת פנים שקראה תיגר על המוסר האנושי וערערה את האמונה בכוחו של הרציונל האנושי; ישות זו הצליחה להלך קסם על המוני צעירים ומתנדבים במזרח התיכון בפרט ובעולם בכלל, ובאופן הזה סחפה אותם למחוזות כאוטיים שהשיתו על המזרח התיכון הרס וחורבן והפיצו את בשורת הטרור לעולם כולו.
ספר זה אוחז במיתרי החזון והמציאות; הוא דן בהיבטים הרעיוניים והמעשיים של מדינת דאע"ש ומספק הסבר כולל לדרך הקמתה, לגוון המשיחי שהוצמד למפעלה ולדרך שבה להט דתי, חישובים אפוקליפטיים של חזרת האימפריה האסלאמית לגדולתה ונבואות יום הדין חברו יחד כדי ליצור ארגון רצחני ומאיים.
פרופ' עוזי רבי הוא ראש מרכז משה דיין לחקר המזרח התיכון ואפריקה; לשעבר ראש החוג להיסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה; חוקר בכיר במרכז ללימודים איראניים באוניברסיטת תל-אביב. מבין פרסומיו: "תימן: אנטומיה של מדינה כושלת" (הקיבוץ המאוחד, 2014), "בחזרה לעתיד: המזרח התיכון בצל האביב הערבי" (רסלינג, 2016), The Return of the Past: State, Identity, and Society in the Post-Arab Spring Middle East (Lexington Books, 2019).
ד"ר מיכאל ברק הוא חוקר בכיר במכון הבינלאומי למדיניות נגד טרור (ICT); מרצה במרכז הבינתחומי הרצליה ובמרכז משה דיין לחקר המזרח התיכון ואפריקה (MDC) באוניברסיטת תל-אביב. תחומי מחקרו: ארגוני אל-קאעדה ודאע"ש, אסלאם פוליטי, תנועות סלפיות וסופיות, מצרים המודרנית ורשתות חברתיות בעולם הערבי.
...
|
|
