נתון: גיבורה ספרותית פשוטת מראה בעלת עקרונות מוסריים מוצקים שזה עתה הביסה את הארכי-פושע המסוכן בעולם, מצאה אהבה ובאופן כללי חייה עלו על דרך המלך.
נתון שני: סופר שספרו הראשון הצליח היטב.
צ"ל: הגיבורה לא תזכה לנוח על זרי הדפנה או מה שזה לא יהיה שגיבורים ספרותיים נחים עליו, אלא תוקפץ מיד אל הרפתקה חדשה, מסמרת שיער ומורכבת אף יותר מהקודמת, עם אופציה להארכת הסדרה.

פתרון:
הגיבורה הספרותית פשוטת ה

את תרזיי נקסט, גיבורת הספר, הכרתי בכלל דרך ספר ההמשך לספר הזה, "לשקוע בספר טוב". חזרתי לראשון כדי להבין כמו שצריך והביקורת הזו היא בעצם המלצה מרוכזת לשניהם. והיות ששניהם עוסקים בספרים, הרגשתי חופשיה להשוות את הגיבורים לכל מה שעלה במוחי תוך כדי.

העולם של <mark>ג'ספר פורד</mark> הוא עולם בדיוני למחצה, שנראה כמו ערבוב בין משחקי הרעב לקוני ויליס עם קורס בספרות אנגלית באמצע. הוא משתעשע במוטיבים המוכרים של נסיעה

מאז ומתמיד אמרתי כי לכל ז'אנר בספרות יש מעלה משלו,אבל בעיני לפנטזיה והמדע הבדיוני יש מעלה גדולה אחת על כולם כי מאלצת את הסופר למתוח את גבולות ההיגיון,וכשסופר באמת פותח את עצמו והולך בעקבות הדימיון-רק אז נולד ספר טוב באמת.
לא להאמין אבל <mark>ג'ספר פורד</mark> הצליח להתעלות על עצמו ולהוציא ספר טוב יותר אפילו מקודמו בסידרה-"פרשת ג'יין אייר",שוב אנחנו מסתובבים עם הגיבורה תרזדיי נקסט ברחבי הספרות והזמן,שוקעים יחד

הקטגוריה שנקראת אצלי "צריך לקרוא מתישהו" היא קטיגוריה שהומצאה אך ורק כדי לצאת ידי חובה, כי זה לא שאני אלך עכשיו במודע לחפש ספר זה או אחר. וגם אם כן, המקור שלי לספרים הוא בעיקר הספרייה המקומית והיא מביאה מהספריה האיזורית את מה שיוצא לה, הסיכוי שמשהו ספציפי שממש רציתי לקרוא יגיע גם למקומות האלה הוא ממש קטן. וכך קראתי את הספר "פרשת ג'יין אייר", לא כתבתי עליו סקירה, אבל כן קטלגתי אותו בכל מיני רשימות

את 'ג'יין אייר' קראתי פעמיים- פעם אחת כשהייתי ילדה, שאלתי מהספריה את הגרסה המקוצרת ולא אהבתי. ופעם שנייה כנערה, שאלתי מהספרייה את הגרסה המלאה ונהניתי מכל רגע. ספר רומנטי, גותי, סוחף ויש סוף טוב.
'פרשת ג'יין אייר' הוא ספר בתוך ספר, קצת כמו בבושקה. אבל מסתבר שבעולם שכתב <mark>ג'ספר פורד</mark> לספר 'ג'יין אייר' אין סוף טוב, למעשה ג'יין עוזבת את אהובה והולכת לנצר ילידים באפריקה עם בן דודה הלפלף (לפחות זוהי דעתו

לכל אחד יש את הספר ההוא, שעדיין נמצא לו בלב וגרם לו לחשוב ולהגיד 'וואו. מה שאפשר לעשות עם מילים!' בשבילי, יותר מהכל זה
פרשת ג'יין אייר/<mark>ג'ספר פורד</mark>.

בריטניה והאימפריה הרוסית נמצאות במלחמת קרים כבר 100 שנים. בריטניה היא מדינת משטרה בה יש מ"מ (מחלקה מיוחדת) לכל דבר. ליטרלי כל דבר, מלכידת פושעים מסוכנים ועד עצירת גזרים מגודלים מידי. תאגיד 'גוליית' שולט במדינה, והוא מפוקפק בדיוק כמו השם שלו. העלילה

קפיצה בזמן תמיד נתפשה בדמיון כחווייה מרגשת ומסעירה. תארו לכם כמה עולמות אפשר היה לכבוש, וכמה מהלכי הסטוריה אפשר היה ליצור ולשנות אם אפשר היה לנוע קדימה ואחורה בזמן. <mark>ג'ספר פורד</mark> לוקח את הפנטזיה הזאת צעד אחד קדימה, ומאפשר לגיבורים שלו לקפוץ גם לתוך יצירות ספרותיות, להיפגש עם הדמויות הראשיות והידועות ביצירות אלה ולשנות את מהלך הסיפור המקורי(כדי להציל את היצירה. והיות שאין לחשוף פרטים מהעלילה, לא אוסיף

אז על מה הספר הזה?
טוב, זה די פשוט בעצם: מרדף של בלשית קשוחה בעלת השם הייחודי תרזדיי נקסט (יום חמישי הבא) אחרי ארכי-פושע מרושע בשם אכרון הדס. כולם משוכנעים שהוא כבר מת, אבל היא לא מוותרת ובדרך מוכנה לרמוס לא מעט כללים כדי להשיג את הצדק.
רגע, שניה, מה אתם בורחים?
לא מחובבי הז'אנר?
תישארו בסביבה, יש לספר עוד כמה ז'אנרים להציע לכם, שנאמר: זה הז'אנר שלי, ואם הוא לא מוצא חן בעיניכם יש לי אחרים:
מס

"כלי הנשק הראשונים נשלחים כעת ,השאר יסופקו ברגע שנוכל להקים את המפעלים הדרושים.ולבסוף ההשפעה שלו על הסכסוך? הבהוב קל של רגש נראה על פניו של הקולונל,"אני צופה שהרב מפציץ יביא את הרוסים לכך שבתוך חודש יתחננו לשלום" "אוף,לעזאזל " מילמלתי בקול.את המשפט הזה בדיוק שמעתי כבר פעמים רבות בתקופת שירותי בצבא.הוא החליף את האמרה שכבר צמח לה זקן-"אחרי החגים " בטמטום מוחלט,תמיד,ללא יוצא מן הכלל גרר בעקבותיו המשפ