“מורה בודד לקח שלושה ימי חופשה,
תלה תיבה מעץ על הכתף, ואז יצא.
לחוף הים הגיע ברכבת,
ירד בתחנה האחרונה.
צעד בחול, חיפש חרק מזן חדש...
האיש עצר מלכת, ניגב את זיעתו
ותוך כדי העיף מבט על סביבתו.
לראשונה נגלה לעין כפר עני, קטן.
תושבי הכפר תלו בו מבטי פליאה
אבל לאיש כלל לא היה אכפת -
לבו היה נתון לחול וחרקים בלבד.
אט-אט מדרון החול טיפס
מעל גגות בתים,
שורות בתים שקעו עמוק
אל ת”