עליזה הרט

עליזה הרט

סופרת


1.
אלישבע יודעת שאצל אבא ואמא לא גרים. אצל אבא ואמא באים לבקר רק בחופשות, ואח"כ חוזרים אל "המשפחות ? הנחמדות ?שמגדלות ? ילדים ? שההורים- לא ? יכולים- לגדל ? בעצמם" עד שדודה גרטרוד אומרת די. ובפעם הראשונה אלישבע היא לרגע קצר "כמו כולם". כמעט. ולרגע קצר יש לה גם שמש שמחממת את הגב ביום חורפי. "לב רגיש ועין פקוחה של בת להורים שנפרדו מעניקים לרומן "והשמש חיממה לנו את הגב" את טעמו המיוחד, הכואב והחם. מועקת הטלטלה בין בתים שונים ומצוקות ההתבגרות אינם נוטלים מהגיבורה את טעם החיים, שעם מכאובם ועלבונם היא משלימה. כוחו של הרומן בכשרון ההתבוננות הגדול של המספרת בפרטים, בדאגות במצבי רוח המצטרפים לביטוי המורכבות והמתח הנפשי שבחיי היומיום. קסם מיוחד נסוך על לשונו של הסיפור , לשון מדוייקת וצלולה המחקה את החן והניגון של הדיבור היומיומי , שפה מותאמת להפליא את תודעתה של הגיבורנ. אלה הם פרקי פרוזה כובשת לב שיש בהם מחסד הפשטות והטבעיות הנדירים בפרוזה של ימינו , להזכירנו שהדבר במפתיע ביותר בספרות הוא לעיתים , הכנות. ...

2.
ילדה בת חמישים ושמונה יוצאת למסע אל הסבא שלא היה לה, בעקבות העדות היחידה שנותרה ממנו: מכתבים שכתב לילדיו שהצליחו להימלט מגרמניה הנאצית לארץ ישראל, פלשתינה של אז. במכתבים שנפרשים בין השנים 1935 ל-1939 כותב הסבא על עניינים יומיומיים לכאורה ועל חיי שגרה שממשיכים להתנהל בתוך התופת, אך בין השורות המצונזרות נשמעות החרדה, הזעקה המאופקת והקריאה לעזרה. עד שנפסקים המכתבים. דרך המכתבים נפגשת הנכדה לראשונה עם הסב, בן למשפחה גרמנית קתולית שהתגייר והפך ליהודי מאמין. היא אורגת מחדש וכותבת את סיפור חייו והחלטותיו בשתי וערב של אירועים המשתלבים בחיי הוריה ודודתה שגידלה אותה, ובחייה שלה, מארג שמוביל לתפניות הרות גורל שהן תוצאותיהם של כל אלה. מכתביו של הסבא אותנטיים לחלוטין, והם מובאים כאן מתורגמים בידי נכדתו, שערכה את המסע וכתבה את הספר ביד עדינה, בגילוי לב ובלשון מדויקת ונקייה. הכול קרה והכול מסודר. "ואז ראיתי אותם בפעם הראשונה, דקיקים ושקופים כמו כנפיים של פרפרים. קצת מקומטים, קצת קרועים בקצוות. מכתבים על גבי מכתבים, מודפסים במכונת כתיבה בשורות צפופות, מהקצה העליון השמאלי של הדף, כמעט עד הקצה התחתון הימני, בלי טיפת אוויר." עליזה הרט למדה סוציולוגיה וקרימינולוגיה באוניברסיטת בר-אילן. ספרה הראשון, "והשמש חיממה לנו את הגב", ראה אור ב-2005. ...


קראתי את הספר הזה אחרי שקראתי את ספרה הקודם של המחברת "והשמש חיממה לנו את הגב" וכך כדאי לעשות. שני הספרים משלימים זה את זה. בספר הראשון מתוא... המשך לקרוא
7 אהבו · אהבתי · הגב
לפעמים מתחילים לקרוא ספר בלי ציפיות מוקדמות בכלל, ואיזו הפתעה... ספר לא ארוך במיוחד, שמצליח בכנות ובאיפוק לזעזע ולעורר מחשבות שמלוות אותי ... המשך לקרוא
5 אהבו · אהבתי · הגב





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ