”....באילו מידות מוסר לדון את התנהגותי? במוסר שאינו מתחשב בנסיבות, בתקופה ובמקום ההתרחשות, או במוסר שבו הזמן הנתון והמקום הנתון מהווים את רכיבי השיפוט הקובעים? על פי הראשון אני חייב לדון את עצמי לכף חובה, על פי השני רשאי אני לראות עצמי זכאי, ולו מחמת הספק. אם חיי אדם הם הערך העליון, האין זה נכון לעשות הכל כדי להשאר בחיים, גם במחיר של חיי הזולת?....."

ספרו האוטוביוגרפי של <mark>רומן פריסטר</mark>, לשעבר עיתו

צרור מכתבים דהויים ואלבום תצלומים מצהיהבים שנזרקו אל ערימת אלטע זאכן בשוק הפישפישים ביפו טמנו בחובם את המפתח לסודו של בית לוי על חמישה דורותיו. <mark>רומן פריסטר</mark>, המחבר חושף דרמה אנושית מרתקת של משפחה יהודית ששורשיה בתקופת מלחמות נפוליאון. עלילה המגוללת את הגורל היהודי במרכז ובמערב אירופה ובארץ ישראל. הגדה של משפחה אחת אבל בעצם זו ההיסטוריה היהודית ועם ישראל. הספר מלווה בצילומים. מרתק ומעניין ביותר. מומ

קראתי את הספר לפני שנים רבות מאוד. הייתי ילדה, אפילו לא בחטיבת ביניים.
הספר הזה השפיע רבות על תפיסת השואה שלי. <mark>פריסטר</mark> אפשר לי לקבל, בזכות הכנות המרשימה שלו, את זוית הראיה שלא הכל בעל צד אחד רגשני וקורבני/גיבור שיש לרבים על ניצולי השואה ומלחמת העולם השנייה.
<mark>פריסטר</mark> הוא לא האיש השורד, הוא אמן חיים. לפחות כך הוא רוצה להציג עצמו באוטוביוגרפיה שלו.
<mark>פריסטר</mark> יודע לכתוב, הוא מרגש, מסקרן, אמן הסיפור הכ

ספר שלא מש מזכרוני. מבוסס על סיפור אמיתי ולא ייאמן על ניצול שואה אשר מאס בזהותו היהודית ומאמץ לו זהות של גוי בתקווה לפתוח בחיים חדשים בסיום המלחמה. אבל יהודי, מלמדת אותנו ההיסטוריה, לעולם לא יפסיק להיות נרדף, וגיבור הספר מוצא את עצמו מואשם, תחזיקו חזק, בהיותו נאצי ופושע מלחמה...
הספר מטלטל ומפתיע, ואני מתפלאת שאני הראשונה הזוכה לבקר אותו בבמה זו. מומלץ בחום (ואשמח לשמוע גם את דעתכם)

נ.ב
דברי