“צפרדעים היה ספר טוב, אבל לא התכוונתי להמשיך ולקרוא ספרים של מו יאן, עד ששוטטתי לילה אחד, הגעתי אל הביקורת הנהדרת של עמית לנדאו והחלטתי ללכת על זה. כשמדובר בלמעלה משש מאות עמודים, בדרך כלל נדרשת החלטה. לפחות אצלי זה ככה.  אני אתחיל מהסוף. זה ספר נהדר. הוא אינפורמטיבי, מתאר את סין לאורך כל המחצית השניה של המאה העשרים, הוא מלא הומור, יש בו נקודות מבט מעניינות, גם מפני שרוב המספרים הם בעלי חיים, גל”

“דימויים סטיריאוטיפיים של סינים עוצבו במחשבתי על ידי סיפוריה של פרל בק, אותם קראתי כילדה. לקח לי די הרבה זמן להבין שפרל בק עצמה ראתה את הסינים בצורה סטיריאוטיפית משלה. היא הסתכלה עליהם מבחוץ והפעילה חמלה נוצרית כאשר התנהגויות ותגובות של "הסינים" היו ראויות, בעיניה, לרחמים והשתתפות. דורות של קוראים חשו חמלה והזדהות כשקראו על הסינים המסכנים, ששיעבדו אותם וניצלו אותם וזלזלו בכל מה שהיה חשוב בעיניהם.(ו”

“מה אני יודעת על סינים? לא הרבה יותר ממה שאני יודעת על צפרדעים. אז נכון שבשנה האחרונה הידע הזה התעצם קמעא שכן בן הזוג שלי התחיל לעבוד אצל איזה סיני והוא אפילו בא לבקר אצלנו כמה פעמים ונסענו איתו ועם מנהלת הייצור הסינית לטייל קצת בארץ, רק שנראה לי שהעובדה שהשניים האלה היגרו לאמריקה לפני לא מעט שנים מעידה על פער תרבותי מסויים בינם לבין הגיבורים שעליהם קראתי עכשיו. הידע הכללי הזה היה קצת חסר כי כש”

“ננטש במחציתו (מטעמי אכזריות יתרה), אז נא לקחת את הסקירה בערבון מוגבל: התלהבתי מאוד משני ספרים אחרים של מו יאן שקראתי בעבר, והגעתי ל'בלדות השום' עם ציפיות גבוהות. הסימן הרע הראשון (ממנו התעלמתי) היה האפיגרף בראשית הרומאן- של לא פחות מאשר סטלין.. משם מתחילה מסכת מזעזעת של חיי איכרים מגדלי-שום במחוז נידח בסין בשנות ה-80. מי שלא מאמללים את בני משפחתם בגלל שמרניות פאודלית קיצונית, מתעללים אלה באלה על”

“צפרדעים היה ספר טוב, אבל לא התכוונתי להמשיך ולקרוא ספרים של מו יאן, עד ששוטטתי לילה אחד, הגעתי אל הביקורת הנהדרת של עמית לנדאו והחלטתי ללכת על זה. כשמדובר בלמעלה משש מאות עמודים, בדרך כלל נדרשת החלטה. לפחות אצלי זה ככה.  אני אתחיל מהסוף. זה ספר נהדר. הוא אינפורמטיבי, מתאר את סין לאורך כל המחצית השניה של המאה העשרים, הוא מלא הומור, יש בו נקודות מבט מעניינות, גם מפני שרוב המספרים הם בעלי חיים, גל”

“דימויים סטיריאוטיפיים של סינים עוצבו במחשבתי על ידי סיפוריה של פרל בק, אותם קראתי כילדה. לקח לי די הרבה זמן להבין שפרל בק עצמה ראתה את הסינים בצורה סטיריאוטיפית משלה. היא הסתכלה עליהם מבחוץ והפעילה חמלה נוצרית כאשר התנהגויות ותגובות של "הסינים" היו ראויות, בעיניה, לרחמים והשתתפות. דורות של קוראים חשו חמלה והזדהות כשקראו על הסינים המסכנים, ששיעבדו אותם וניצלו אותם וזלזלו בכל מה שהיה חשוב בעיניהם.(ו”

“מה אני יודעת על סינים? לא הרבה יותר ממה שאני יודעת על צפרדעים. אז נכון שבשנה האחרונה הידע הזה התעצם קמעא שכן בן הזוג שלי התחיל לעבוד אצל איזה סיני והוא אפילו בא לבקר אצלנו כמה פעמים ונסענו איתו ועם מנהלת הייצור הסינית לטייל קצת בארץ, רק שנראה לי שהעובדה שהשניים האלה היגרו לאמריקה לפני לא מעט שנים מעידה על פער תרבותי מסויים בינם לבין הגיבורים שעליהם קראתי עכשיו. הידע הכללי הזה היה קצת חסר כי כש”

“ננטש במחציתו (מטעמי אכזריות יתרה), אז נא לקחת את הסקירה בערבון מוגבל: התלהבתי מאוד משני ספרים אחרים של מו יאן שקראתי בעבר, והגעתי ל'בלדות השום' עם ציפיות גבוהות. הסימן הרע הראשון (ממנו התעלמתי) היה האפיגרף בראשית הרומאן- של לא פחות מאשר סטלין.. משם מתחילה מסכת מזעזעת של חיי איכרים מגדלי-שום במחוז נידח בסין בשנות ה-80. מי שלא מאמללים את בני משפחתם בגלל שמרניות פאודלית קיצונית, מתעללים אלה באלה על”