לספר הזה יש את האיכויות של סרט "הולמרק", ולמרות שזה נאמר כמחמאה אני עדיין לא בטוח שקלעתי נכון.

זה הרבה יותר מספר שבו יש אדם הנידון למוות וסביבו (או סביב הפאסיביות שלו) יש דמויות מרתקות- שמצליחות לרתק למרות שהן מגיעות מעיירה קטנה ושחורה בלואיזיאנה של שנות ה40.

גדולתו לא טמונה רק ביכולת לתאר תמונה ברורה של אותו זמנמקום, אלא בצורה המעודנת בה <mark>גיינס</mark> מצליח להעלות שאלות בלי להפוך את הספר לכבד ו"י

חווית הקריאה בספר הזכירה לי יותר מכל את "אל תיגע בזמיר"- דרום ארה"ב, לאחר ביטול העבדות אבל לפני מתן שיוויון זכויות מלא לשחורים (ויש שיגידו שעד היום אין שיוויון מלא לשחורים), שחור המואשם בפשע שלא ביצע אבל מורשע בדין בגלל גזענות של המערכת- ויותר מכל, עלילה קצת לא ברורה אבל מטרידה ביותר. אבל שלא כמו "אל תיגע בזמיר", שנכתב מנקודת מבטם של אנשים לבנים בעלי מוסר ורחבי אופקים, "שיעור לפני המוות" נכתב מנקו