וואו, המצחיקה עם העגילים!
קראתי אותו לא מעט פעמים, אבל לאחרונה קראתי אותו שוב כי חשבתי שהוא יכול להתאים לילדה שאני חונכת...
וכה התלהבתי מהקריאה החוזרת, עד אשר החלטתי בלב פועם מהתרגשות שזו הזדמנות לגרום לשובבה לאהוב ספרים.
סתם, עזבו לאהוב ספרים - לקרוא.
זו לא פעם ראשונה שאני עובדת עם ילדה "אלרגית" לקריאה, ואני נמשכת לחקור את שנאת הקריאה כמו מדענית לתופעת טבע.
איך אפשר לא לאהוב קריאה??? זה בלת

מיד ידעתי שזה ספר לאינדיאנים.
כי זרובבלה היא גיבורה כזאת מקסימה, וקל כל כך להזדהות איתה: מי מאיתנו לא הרגיש אף פעם שההורים שלו אשמים בכל, ובגללם, רק בגללם, הכל מסתבך לו; ומי לא קיבל עונש שלא מגיע לו בכלל (כי היו שם המון ילדים אחרים, ולמה רק אני נענשתי?), ומי לא הרגיש שלא מתייחסים אליו מספיק?
ואלה מאיתנו שיש להם שם מוזר מזדהים בקלות עם הכעס על ההורים המשוגעים שתקעו אותך עם השם ה^^#$@^* הזה!
וחו

פעם ראשונה שמעתי על הספר הזה כשהייתי ביסודי, והמחנכת שלי הקריאה לנו כמה עמודים שהיא הספיקה.
הבנתי עוד מגיל היסודי שאני נהנית מקריאה, נהנתי מספרים אימא שלי 'הכריחה' אותי לקרוא, והתעניינתי בכל מיני חלקים קטנים שהיו בספרי לימוד, או חלקים שקראתי בנפרד, הבעיה היחידה שכשניסיתי לקרוא את הספר הזה מאוחר יותר 'באופן עצמאי', זה היה כי השפה הייתה גבוהה מידי בשבילי.
וטוב... לא קראתי ספרים עם שפה עשירה בזמנו.

ספר יפה על ילדה עולה חדשה ועל התאקלמותה בארץ.
את הספר קראתי לראשונה בבית הספר היסודי. הפעם השנייה היתה אחרי כ-30 שנה.
הספר סובב אחרי חיפושה של האם, כאשר בדרך מריאנה מתמודדת עם קשיי הקליטה (הצברים מול העולים, במיוחד בסיטואציות שונות בכיתה).
ספר יפה, מרגש, עם סיפורים שכנראה היו מתאימים לתקופה אז (מפגש ופתיחות יתר עם זרים כמו מר פטר וסבא אליהו).
כל המפגשים והאנשים שפגשו מריאנה ועודד השתלבו אחד בש

מצאתי הספר בעגלת ספרייה ניידת בעיר. בגלל שנתקלתי בביקורות הטובות על הספר בסימניה, ראיתי בכך הזדמנות להכירו.
מדובר בספר דק, לבנות הנוער (10-13 בערך). כאוהבת ספרים וקריאה, איני בוחלת בקריאת ספרי ילדים ונוער.
אוהבת להתמצא במדור הזה, בגלל אחיינים (בכדי להמליץ להם).
מעט מאד פעמים, אם בכלל יוצא לי שאני כותבת ביקורת על ספר שלא סיימתי. אך הדברים בערו בי, והרגשתי
צורך להוציאם על כתב.
הספר הינה דוגמא מ

נוסטלגיה.
קראתי כשהייתי בת 9 בערך.
בגיל 10 קראתי שוב,וגם ב11.
וגם אז לא יכולתי להפסיק.
מריאנה היא דמות שמוכיחה לכל אחד שכל אחד יכול לעשות אותו דבר כמוך ואף יותר ממך-אפילו אם אתה עולה חדש מרוסיה,או מכל מקום אחר.
הספר שבר את ליבי כאשר גיליתי שמריאנה מנסה לכתוב בתום לב מכתבים לאימא שלה-שהיא בעצם עדה-שהיא העובדת הטובה מבית היתומים.
סיפור מדהים על חייה של עולה חדשה-שמחפשת את אימא שלה וגם בו זמנית

ספר מקסים, מופלא ומאוד מרגש,
שנוגע בנושאים הכי עצובים אך מסקרנים שתפגשו בקריאתכם,
ספר שכולו עולם קסום אך מציאותי.
הספר המיוחד מספר על מריאנה, נערה בת 12 אשר הגיע מארץ רחוקה,
וצריכה להתמודד עם 2 מקרים לא פשוטים: עם החברה החדשה בבית הספר ובכלל, וגם, אמה האבודה.
אבל היא תעבור את כל המשברים ודבר לא יעצור אותה מלעשות זאת, ועוד בדרך תקשור קשר חזק עם זר אחד שיהפוך לידיד ותיק וטוב לב.
ספר חובה, לכל