אמילי מואטי

אמילי מואטי

סופרת

אמילי חיה מואטי (נולדה ב-27 ביוני 1980) היא מגישת טלוויזיה, פובליציסטית ופעילה חברתית בישראל, עסקה חמש שנים בייעוץ תקשורת. מופיעה כפרשנית פוליטית בערוצים שונים בטלוויזיה ומנחה שותפה בתוכנית ברשת ב'.

מואטי נולדה וגדלה בשכונת אזורים בנתניה והיא בכורה מתוך שישה אחים, בת לאליהו עולה מתוניס ומונה, צברית, בת לעולים מתוניס. מואטי גדלה בבית דתי, למדה בבית הספר הממלכתי-דתי רמב"ם בנתניה, ובתיכון למדה בהדסה נעורים. מהתיכון נשרה בסוף כיתה י', והחלה לעבוד בקטיף תפוזים וכשוטפת כלים ומפנה שולחנות בבית קפה "המוזה" בנתניה.

בשנת 2003 נסעה לפריז להשלמת לימודיה, שם עבדה בפסטיבל הקולנוע הישראלי והייתה חברה במספר פורומים שעניינם תרבות יהודית והסברה ישראלית, ב-2004 נקראה על ידי אמנות לעם לרכז את אירועי הזיכרון ליצחק רבין בפריפריה. בדצמבר 2004 שבה לפריז.

בסוף שנת 2006 נישאה לבעלה הראשון, צ'ארלי זריהן, יהודי יליד מרוקו. לזוג נולדו שתי בנות. הם התגרשו בשנת 2008. לאחר מכן התחתנה עם דניאל שק שגריר ישראל בצרפת.

מתגוררת בתל אביב.
1.
אישה צעירה נמלטת מהשוליים שבהם מתנהלים חייה ומגיעה לפריז, אך לשוליים יש תוכניות אחרות עבורה: הם שבים ומתנפלים עליה בדיוק כשהיא מתחילה להאמין שהתרחקה מהם לבלי שוב. כל שביקשה היה להתחיל חיים חדשים, בשפה אחרת, בלי שאיש מכיר אותה. עם עבודה מסודרת ודירה שכורה, לחלום שלה היה סיכוי להתגשם. אבל אז בא האיש הזה. היא חשבה שהוא יפה כמו אלוהים, עם הצעיף שנכרך על צווארו ומבטו שלא מש ממנה. האיש שהיה לו שם פרטי בלבד. האיש שהיא רצחה. בין כותלי הכלא נחשפת התהום של איריס, שלקחה אקדח וירתה באיש שאנס אותה. בקווים של זיכרונות עזים, בוטים, מתפתלת הדרך בין כאב לבין תקווה לגאולה. מהאב שנטש והותיר אחריו בית שהחשיך מצער ואם שקפאה בעלבונה, בין רחובות פריז שמיאנו לחבק אותה, ועד הערב הארור ההוא, שהאמינה שתוכל להשאיר מאחור. סימנים כחולים הוא ספר הביכורים של אמילי חיה מואטי, ילידת 1980, אם לשתי בנות, המתגוררת בתל אביב. הוא פותח בעדינות ובאומץ, אצבע אצבע, את האגרוף הקפוץ של הכאב, שוטף באור את נפשה של גיבורה פצועה, והופך את הזרות הבלתי נתפסת לאינטימיות....

2.
אירוע מטלטל מכריח את רונה לחזור אל עיר הולדתה ולהתעמת עם סוד אפל מילדותה שממנו ניסתה לברוח כל חייה....


אחרי שקראתי את ספרה הראשון והמופתי סימנים כחולים של אמילי מואטי, לא יכולתי שלא לקרוא את ספרה השני קוראים לזה חיים כי אמילי כותבת רגש מופלא... המשך לקרוא
4 אהבו · אהבתי · הגב
איריס לא היתה מוכנה להדף היריה שהטיח אותה לקיר וראשה נחבט. גם לא למה שנתפס בעיניה כטמטום של מערכת הצדק הצרפתית. היא הודתה בחטאה, אז מדוע לא... המשך לקרוא
19 אהבו · אהבתי · הגב
את הספר קיבלתי לפני שנה לקריאה בעבודתי בסטמצקי. האמת שמלכתחילה הספר נראה לי מאיים במקצת, או מפחיד, הבנתי שישר שהספר מדבר על מצב לא נעים כל-... המשך לקרוא
9 אהבו · אהבתי · הגב
כרוניקה של בדידות. אישה צעירה מגיעה לפריז כדי לברוח מהילדות בארץ, מהבדידות וחוסר היכולת שלה להתחבר, וחולמת לפגוש את אהבת חייה ולקבל הזדמנ... המשך לקרוא
9 אהבו · אהבתי · הגב
סיפור נוגע ללב, קשה וכואב על אישה עם נפש פצועה. אישה שנאנסה ולא מצליחה להמשיך בחייה. אישה שמתפקדת פיזית אבל מנותקת רגשית. אישה שכדי להמשיך ... המשך לקרוא
9 אהבו · אהבתי · הגב





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ