אני הולכת לשמור על הביקורת הזאת קצרה וחסרת ספויילרים כי ממש מאוחר עכשיו ובדיוק גיליתי שהספר הכי אהוב עליי בעולם תורגם לעברית ושהכריכה שלו נראית כמו סרט פורנו משמנות השמונים (כן, כס הזכוכית, אם היה לכם ספק על איזה ספר אני מדברת).
בתור התחלה, אני קוראת באנגלית. הגעתי למסקנה שהתרגומים דופקים את הספרים, ואני קוראת רק באנגלית כבר שנים. את כס הזכוכית, או THRONE OF GLASS מצאתי שנה שעברה, והתאהבתי בספר.

לא, זהו, דיי, מספיק, יש גבול מסוים.
אני התייאשתי באופן סופי.
כמה עוד ספרי נוער אני אצטרך לסבול? כמה פעמים אני אפול בפח של 'ספר מצליח בחו"ל עם טונות שבחים והמלצות שמתברר כלגמרי דפוק'
באמת שנמאס לי מזה.
אז כן, כס הזכוכית הוא עוד אחד מהספרים האלה.
האמת שגם אותו לא התחלתי בכזו התלהבות עצומה כי שמעתי עליו כמה וכמה דעות שציננו קצת את הציפייה, אז לא היו לי כאלו ציפיות, למזלי.
בכל מקרה, זאת הולכת לה

לאחר שקראתי לא מעט ספרי פנטזיה ועשיתי הפסקה קצרה מהז’אנר, חיפשתי משהו ארוך להיכנס אליו שוב – בדומה למשחקי הכס. כך הגעתי ל„כס הזכוכית“, אחרי שראיתי עליו לא מעט המלצות. העלילה נשמעה מעניינת והחלטתי לתת לזה צ’אנס.

בהתחלה זה פחות זרם לי. השפה הרגישה לי מעט דלה, והייתה לי תחושה שמדובר בכתיבה של מישהי צעירה ולא מוותיקי הז’אנר. כשקראתי על המחברת וגיליתי שהיא כתבה את הספר הראשון בגיל 16, זה בהחלט

הנה בא אל סיומו הספר השלישי, ועכשיו אני יכולה להגיד בוודאות שאני שמחה שהמשכתי לקרוא, למרות ההתלבטויות שהיו לי אחרי שני הספרים הראשונים.
אני לא יודעת מה מחכה לי בהמשך הסדרה, אבל הספר הזה היה ממש מעניין. במיוחד הדמות של נונה המכשפה.
היה כאן שילוב ממש מדהים של מכשפות ודרקונים, וזה קורה אחרי שהמאגיה נעלמה והמכשפות כבר לא יכולות לעוף על מטאטאים. הדרקונים היו חלופה מעניינת, בלשון המעטה. אפשר להגיד משודר

לאחר שסיימתי את הספר הראשון, ולאחר כמה התלבטויות, החלטתי להמשיך לספר הבא. גם לאחר שסיימתי את הספר השני עדיין הייתי בהתלבטויות לגבי ההמשך. הייתי יותר בכיוון של לעצור ולא להמשיך, מאשר להתקדם לספר הבא.

השקעתי קריאה בביקורות של אנשים אחרים. הדעות היו חלוקות, ולכן החלטתי להתמקד במה שמשך אותי בספר ולמה כן שקלתי להמשיך לקרוא את הספר הבא. אחת הסיבות היא שהיו קטעים ממש מוצלחים, עם התרחשויות לא צפויות בכלל

לאחר שסיימתי את הספר הראשון, ולאחר כמה התלבטויות, החלטתי להמשיך לספר הבא. גם לאחר שסיימתי את הספר השני עדיין הייתי בהתלבטויות לגבי ההמשך. הייתי יותר בכיוון של לעצור ולא להמשיך, מאשר להתקדם לספר הבא.

השקעתי קריאה בביקורות של אנשים אחרים. הדעות היו חלוקות, ולכן החלטתי להתמקד במה שמשך אותי בספר ולמה כן שקלתי להמשיך לקרוא את הספר הבא. אחת הסיבות היא שהיו קטעים ממש מוצלחים, עם התרחשויות לא צפויות בכלל

כל אגדה יש התחלה...
לכל הרפתקה יש צעד ראשון...
ולכל מתנקשת יש עבר...

אני לא יודעת מאיפה להתחיל, אני לא רוצה למסור שום ספוילרים למי שלא קרא את הספר או קורא אותו כרגע.

אני מאוד אהבתי את הספר, הוא לא בדיוק שונה מספרים אחרים. אתם יודעים את המתכון: גיבורה אחת פלוס שני בנים שמתאהבים בה וקמצוץ סכנה שמאיימת להשמיד את הכל....כמו כל ספר

נתתי את מספר הכוכבים הגבוה בגלל הדמות הראשית, סלינה. אתם מכי

זהו ספר שני בסדרה, לכן הביקורת הזו נועדה לאלו שסיימו את הראשון ומתלבטים האם להמשיך. זו לגמרי ביקורת המלצה, אבל יש כמה כוכביות.

למען הגילוי הנאות, קראתי כמה פרקים מ"כס הזכוכית" של אותה הסופרת לפני כמה שנים, ולא אהבתי בכלל, בלשון המעטה. לכן ניגשתי לספר הראשון בסדרה, "חצר של ורדים וקוצים", עם הרבה ספקות. אבל היה שם מתח, והיה רומן, והיה לי כיף.
הדמויות לא היו מבושלות עד הסוף, לעיתים ההתנהגות שלהן

במילה אחת - מ ע ו ל ה !!!!
ספר מסקרן ומותח, קשה מאוד להניח את הספר, ולהמשיך לעסוק בפעולות יומיומיות או פשוט להפסיד שעות שינה.
סלינה אלופת המלך, המתמודדת שניצחה את כל הרוצחים המתועבים שהסתובבו בממלכה. חותמת חוזה עם המלך, היא תשוחרר לחופשי אבל במהלך 3 שנים הבאות עליה לעשות כל מה שיצווה עליה המלך.
המשימות של סלינה, ברורות אך לא מובנות לסלינה, היא מקבלת "רשימת חיסול" של מתנגדי המלך, ומחוייבת להביא