“כתיבת יומנים אישיים, זאת היא דרך פסיכולוגית לשתף את הארועים ודעותיך העמוקים והחפונים במעמקי ליבך עם אובייקט, שמצד אחד שומר עליהם כסוד מוחלט ביותר, דברים שמטרתם לא לצאת לאור ולהיות מחולק עם בני אדם אחרים. לדעתי זהו השוני העיקרי והחשוב ביותר בין היומנים שנכתבים כיום בימים רגילים ולא אז בימי שחור וערפל שחייך לא היו שווים כקליפת השום. מטרת היומנים של אז היתה להיות עיניים ופה לאלה שניטלה מהם באפשרות”

“פרויקט יומני השואה והרלוונטיות לקורונה כשהגיע הסמסטר האחרון שלי ללימודי התואר השני, לא נשארו כבר אופציות רבות לבחירת קורסים, מה שגרם לי להתייצב לקורס לימודי זיכרון השואה, שבהחלט נשמע מעניין, אך אני לא הייתי במוד שואה, בעיקר לאור העובדה שהייתי תחת הרושם של אמירת ישי שריד לפיה חקר השואה הוא: "מפלצת הזיכרון", כשם סיפרו. בשעה שהתייצבתי לשיעור הפרונטלי, לשלב ההיכרות, שאלתי את יוחאי המרצה, איך הוא”

“כתיבת יומנים אישיים, זאת היא דרך פסיכולוגית לשתף את הארועים ודעותיך העמוקים והחפונים במעמקי ליבך עם אובייקט, שמצד אחד שומר עליהם כסוד מוחלט ביותר, דברים שמטרתם לא לצאת לאור ולהיות מחולק עם בני אדם אחרים. לדעתי זהו השוני העיקרי והחשוב ביותר בין היומנים שנכתבים כיום בימים רגילים ולא אז בימי שחור וערפל שחייך לא היו שווים כקליפת השום. מטרת היומנים של אז היתה להיות עיניים ופה לאלה שניטלה מהם באפשרות”

“פרויקט יומני השואה והרלוונטיות לקורונה כשהגיע הסמסטר האחרון שלי ללימודי התואר השני, לא נשארו כבר אופציות רבות לבחירת קורסים, מה שגרם לי להתייצב לקורס לימודי זיכרון השואה, שבהחלט נשמע מעניין, אך אני לא הייתי במוד שואה, בעיקר לאור העובדה שהייתי תחת הרושם של אמירת ישי שריד לפיה חקר השואה הוא: "מפלצת הזיכרון", כשם סיפרו. בשעה שהתייצבתי לשיעור הפרונטלי, לשלב ההיכרות, שאלתי את יוחאי המרצה, איך הוא”