הכרך ``שירת הכוכבים`` מביא לפני הקורא, זו הפעם הראשונה בעברית, תרגום נרחב משרת הרנסנס הצרפתי, החל במשורריה הבכירים של תנועת ה``פליאד`` כגון פייר דה רנסאר וז`ואשן דן-בלה וכלה במשוררים שבשרו את פריחת ה``בארוק הצרפתי`` בשירה, כגון ז`אן - באפטיסט, שאסנייה וז`אן דה-פונד. לשירים נלווים תולדות חיי המשורים השונים והערות מפורטות. עמינדב דוקמן, המלמד ספרות השוואתית באוניברסיטת PENN STATE שבארה``ב, למד באוניברסיטת תל-אביב ומתרגם מזה שנים רבות מן השירה האנגלית, הצרפתית, הרוסית, היוונית והלאטינית....

בספר זה מכונסים שיריהם של שמונה מגדולי המשוררים של "תור הכסף" בשירת רוסיה, ביניהם אנה אחמטובה, אוסיפ מנדלשטם, בוריס פסטרנק ומרינה צבטאיבה. אחד מתווי גדולתה של שירה זו היה התפקיד ההרואי שנטלה על עצמה. משוררי אותו דור חשו שדבר נורא נפל במולדתם, היו הראשונים להביע זאת בשיריהם, ומשנתחוור כי אמנם כך אירע, שמרו, לא אחת במחיר חייהם, על גחלת אש התרבות באחת התקופות הנוראות ביותר בתולדות ארצם. לשירים, הניתנים כאן בתרגום עברי חדש, נלווים מבואות נרחבים והערות מפורטות....

מבוא: רנטה לכמן הספר בארוקו מביא לקורא העברי (מקור מול תרגום) תמונה רחבה של שירה מרתקת זאת, מפולין ורוסיה ועד איטליה, ספרד ואנגליה, למן שייקספיר ומילטון ועד למיסטיקאים גרמנים שכוחים, במגוון צורות ונושאים, מסונטות מחמירות ועד שירים מתהפכים על ראשם. לרגל צאת הספר המיוחד הזה, מקדיש בית ביאליק ערב מיוחד לשירת הבארוק ביום חמישי 1/3/2012 – בהשתתפות מיטב היוצרים והמתרגמים לעברית, כולל קטעי קריאה מאת השחקן דורון תבורי ומוסיקה מאת ההרכב המוסיקלי "פניני הבארוק", שחבריו מנגנים בכלים אותנטיים ומופיעים בתלבושות ובתסרוקות מתקופת הבארוק. התרגומים של עמינדב דיקמן – בכיר המתרגמים כיום לעברית שהפך את אמנות התרגום לאסכולה בפני עצמה – והמידע הנלווה להם, מאפשרים היכרות עם שירה גדולה ומעניינת וכמו כן עם עת-התמורות בהכרת האדם האירופי את עצמו. המאה השבע-עשרה היתה תקופתם של ויוואלדי וראמוֹ במוזיקה, אֶל-גְרֶקוֹ וקָרַוַאג'ו בציור, פָּלַאדִיוֹ ובּוֹרוֹמיני באדריכלות. היה זה עידן של תהפוכות עצומות, עידנם של ניוטון, לַייבניץ, קֶפּלֶר ודקארט, ראשיתה של מהפכת המדע, עם גילויָם של מחזור הדם, חוקי המֵכָניקה והמצאת מכונת החשמל הראשונה. בספרות ובאמנות, עמדה תקופה זאת בסימנן של התהויות עצומה לא פחות: המַנְיֶיריזם בציור, הבארוק במוזיקה וברטוריקה, צמיחת התיאטרון האליזבתני באנגליה. ברחבי אירופה כולה שגשגה שירה רווּיה במתח שבין אימת המוות הנוצרית והדחף לפריצת מוסרותיה של הדת; בין הרצון להתמודדות אישית-אינדיבידואלית של האדם עם גורלו לבין ההכרה בגזֵרה קדומה....

ספר יחיד במינו בעולמה של הספרות העברית, שיש דוגמתו לא מעט בספרויות אחרות: זוהי אנתולוגיה של אפיגרמות קלאסיות, פרי עטם של משוררי יוון ורומא העתיקים, שתירגם דיקמן, ולצידן שירים חדשים פרי עטו, שנכתבו בהשראתן. דיקמן, הידוע היטב כמתרגם מחונן של קלאסיקה, מתגלה כאן לראשונה כמשורר מחונן לא פחות, חריף ושנון, מלאנכולי ואירוני מאוד. ...

לצד פעילותו רבת-השנים כמתרגם שנתן צורה עברית למשוררים מן העת העתיקה עד המאה העשרים, פעל עמינדב דיקמן כחוקר, מסאי ומבקר ספרות. בשורות אחרונות כונסו מבחר מאמרים, מסות ורשימות שפרסם במשך ארבעה עשורים בספרי מחקר ובמוספים ספרותיים, וכן הרצאות שבעל פה ומאמרים מן העיזבון שנדפסים כאן לראשונה. הפרקים מציגים קשת ססגונית של תחומי עניין שבהם עסק דיקמן לאורך חייו: השירה הקלסית והתקבלותה, ספרות רוסית, נפתולי השפה העברית, אומנות הספר ותולדותיה ועקרונות התרגום. בכמה מן המאמרים, האישיים יותר באופיים, מתאר דיקמן את ראשית דרכו בתרגום ודן בפועלו של אביו, המתרגם שלמה דיקמן. מאמרים אחרים מניחים את היסודות לספר על תולדות התרגום העברי, שלא זכה להשלים את כתיבתו. מן המאמרים נגלה בעל סגנון נוקב ומושחז, רב-אומן של עברית ייחודית ועשירה, כותב רווי תשוקת אמת לספרות ולספרים – אך ניבטת מהם גם דמותו של אינטלקטואל מעורב, שביקש להתוות דרך בתרבות העברית, לעצב את פניה ולהרחיב את אופקיה....

[...] אֶת זְרועוּתִיהָ פֶרְשָה וַתִקְרָא: "הַשָאֶר-נָא, אָדונִיס, שֶהַהְ-נָא עוד רְַע, אֶמְלָל,כי אלִיך אקרב עוד הַפעַם, ִּכי אִַנשָקְךּ עוד פַּעַם, שְפְתִי אַעַָרב עַם שָפְתִיך, עוּר נָא עוד רגַע, אֶדוּנִיס, וְתַן נְשִיקָה אֶחָרונָה לִי, אָנָא,נשקנִי כָל עוד חַיָה הנְשִיקָה את חַיִּיהָ, עַד כִּי תפח נִפְשָךּ לְתוך פִי,לְלבּי עד תִַּּגיעַ רוּח אַפֶךּ, עד אֶחֶלב תַּמְצִיתְך הַמתוּקָה וְרויתִי, אַהַבָתְִּך כי אָשְתָה; וזאת הַנְּשִיקָה - אַשמִרְנָה כמו אֶת אָדונִיס עַצְמו כִּי אתה הָאָמְלָל, הנה נָס לי, נָס, אָדוּנִיס, הרחק [..-] ביון -- מתוך "מזמור האשכבה לאדוניס"...