דלפין ומארינט הן שתי נערות חווה צרפתיות בנות בערך עשר.
הן גרות בחווה עם הוריהם ,שתמיד מתוארים כמקשה אחת, ועם חיות החווה.הן הולכות לבית הספר ובשעות הפנאי משחקות בינהן או עם החיות. סמוך לחווה יש יער ובו חיות היער.
הוריהן הם אנשים קשי יום הם מרבים לכעוס עליהם ולהעניש אותם בארוחת ערב של לחם עפשה או צעקות והשפלות אבל משפחה זו משפחה.
החיות , בחווה ומחוצה לה , דוברות את שפת בני האדם והם את שפתם. הן גם

יש לקרוא ספר יפה זה ולו בשל קטע הסיום שלו.

רבות נכתב על מלחמת העולם השנייה ומעט על התקופה שלאחר סיומה.

בלמון היא עיר קטנה בצרפת שזה עתה השתחררת מעול הכיבוש הגרמני ואקורד הסיום בא עליה בדמות הפצצה מסיבית של בעלות הברית שהותירו אותה חבולה, איי חורבות וכמעט מחוקה לחלוטין.

הנאמנות של בני העיר לממשל פטן וההרג הנורא דווקא מצד בעלות הברית מביא את בני העיר למחלוקות רבות. אנשי רזיסטאנס נגד פשיסטים