ביום שישי שעבר הקשבתי כהרגלי לתוכנית הרדיו של משה טימור ׳ שישי אישי׳. כמו בכל תוכנית עלה לשידור פרופ׳ שלמה אהרונסון שדיבר על סיפרה של <mark>אילה נדיבי</mark> שמספר בהרחבה את סיפורה של שואת יהודי הונגריה.
שנים רבות אני מאזין לסיפוריו של פרופ׳ אהרנסון ומעולם לא שמעתי אותו כה סמוק מזעם קדוש, כה תוקפני וכה חסר כל הגיון פנימי בדבריו.
אהרונסון פשוט עיוות את האמת ההיסטורית ( דבר שאיננו קורה כל יום כאשר היסטוריון מ

מחקרים היסטוריים הם בעיתיים. החוקר מחזיק בדעות ותפיסות עולם שבדרך הטבע משפיעות על חקירתו ההיסטורית. מעטים החוקרים שמציגים מחקר שבו החלו בדעה אחת וסיימו בדעה הפוכה. לכן אני מבין שהחוקרת רצתה בספר זה לנגח את קסטנר ולהציל את כבודו שך קראוס. הנימה הזו שזורה לאורך כל הספר והמחברת איננה מנסה להסתירה.
מעבר לכך יש את השואה הנוראית של יהדות הונגריה - שואה שהתרחשה במהירות רבה, כאשר ההנהגה של יהודי הונגריה