יוד חסר למתנחלות הגרות בהרים ולכן נפגע התריס. הא?!
יוד חסר גם לערביות הגרות בהר הסמוך ולכן נפגע גם שם התריס. יוד יכול להיות המכנה המשותף לדו-קיום. איך לא חשבו על זה?
ועכשיו להסבר למי שעד עכשיו מתקשה להבין מה בין יוד לתריסים: בלוטת התריס, זו האחראית בין השאר לקצב חילוף החומרים בגוף, מתקשה בתפקודה לאחר לידות מרובות ובמגורים בסביבה ענייה ביוד הן באוויר והן במים, קרי, בהרים. הנפגעות הן לרוב נשים. אל

אז איך תינוקות באים לעולם?

פעם, בילדותי, גיחכתי על ילדים שחשבו שתינוקות באים לעולם באמצעות חסידה. "זה מטופש" אמרתי להם בהתנשאות "האמא והאבא של הילד מתחתנים, מתנשקים בחתונה לאחר שבירת הכוס שהאבא שובר, ואז מהנשיקה האישה נכנסת להיריון, ונולד להם תינוק".

עכשיו, כמובן, אני יודע ממרום גילי ששתי התיאוריות הללו, הן של החסידה והן של הנשיקה, כלל לא נכונות. כי עכשיו, גבירותיי ורבותיי, הבנתי שתינוקות בא

אמלי יודעת לכתוב, כמי שהייתה דוברת מועצת יש"ע היא יודעת להתנסח ויודעת מה היא רוצה להגיד. וברוך השם היא אמרה את זה אחרי שהספר יצא תחת כל עץ רענן (כל הכבוד ליחסי הציבור של ההוצאה). רוב הספר כתוב טוב בעיני יש לה שפה נפלאה, עברית שכבר לא שומעים במקומותינו. והיא משתמשת בה יפה מאוד כשהיא מציגה את היום יום בהתנחלות אלרום (בלי מקף). הבעייה של <mark>אמילי</mark> היא כאשר היא מנסה להכניס עלילה לספר, ואז נכנס הערבייה,מאמ

ספר מעולה. אני דתי ומכיר את העולם המתנחלי, אבל לראשונה קראתי את <mark>עמרוסי</mark>. פשוט מצוין. דמויות עמוקות, רהוט, קופץ ושומר על מתח לכל אורכו. הסוף אכן פשטני ולא מוצלח במיוחד. עיקר עניינו לטעמי אינו הניסיון לחיבור מתנחלים וערבים, אלא העומק בדמויות.

ספר טוב מאד, כתוב טוב ושוטף והדמויות בנויות ומתוארות יפה. נותן הצצה לחיים בהתנחלויות ומאיר צדדים שמי שלא חי שם, או בחברה הדתית בכלל, לא מודע להם. כרגע נקרא כספר היסטורי למען האמת (2024), כמה הדברים השתנו מאז שנכתב. אבל זו היסטוריה שחשוב להיחשף לה ולהכיר אותה.

זהו ספרה הראשון של <mark>עמרוסי</mark> שאני קוראת.
אין צורך לציין שכתיבתה מעולה!
ואין ספק שמדובר בבחורה מקורית ואמיצה, שלא חששה לגעת גם במקומות היותר רגישים של החברה הדתית-המתנחלת.
נהניתי מקריאת הספר, צחקתי, גם השכלתי... למרות שאני עצמי דתיה, ושתרבות מתנחלים (יש לומר - מתיישבים) היא לא דבר זר לי.

כפי שאמרו כאן לפניי, גם לטעמי הסוף היה קצת מאכזב וצפוי מדי.

אבל בסה"כ - ספר ששווה את הקריאה.
ואני כבר ב

ספר מקסים, כתוב בצורה מעולה, אני ממליצה לכולם על הספר הזה במיוחד לאלה שחושבים שהם יודעים הכל על מתנחלים....