“#
הוא דווקא מתחיל נחמד. מייקל הוא כייס מחונן, שמצליח לכייס כמעט כל דבר מכל אחד. קשה להישאר אדיש לכישרון כזה, במיוחד כשהוא מבטיח לנו די בהתחלה שהוא מכייס (מפתחות רכב) מתוך ז'קט של ארמני (בשביל פחות מזה הוא לא יוצא מהבית...) וגונב בעזרת המפתחות איזו פרארי 458 (אוי, לנהוג באחת כזאת ולמות...) שתוך נהיגה קצרה (מדי...) נעלמת בתוך מוסך, ממנו תגיע לבעליה החדשים תוך כלום זמן, ומייקל יקבל סכום מכובד תמורת טירחתו. ודאי שמתם לב שהוא גונב מכאלה שלא יכאב להם בכיס לאבד את הרכב. יכאב להם יותר באגו, אבל האגו שלהם דורש הכאבה לפחות... כך שההתחלה החמודה הזו גוררת אותך להמשיך.

מה שתיארתי הוא בערך שלושה עמודים ראשונים של הספר. נהניתי מהם, ומכאן אפשר רק לרדת. ההמשך הוא שטויות על גבי שטויות, שנתפרו ביד גסה וניסו לגרור את הקורא להמשיך בזכות אקשן שאינו מבוסס על שום דבר, ספק סיפור שאינו מתחבר לשום דבר שמזכיר השתלשלות הגיונית וכתיבה עלובה בהחלט. אין צורך לומר שאין פה שום תחקיר משום סוג.

נטשתי אותו בערך 50 עמודים לפני הסוף. לא הצצתי בעמוד האחרון – אפילו קורט סקרנות הוא לא ייצר לי. לעתים נדירות יוצא לי לציין ספר כ"בזבוז של זמן" כי כמעט מכל ספר אני מקבלת משהו. במקרה הזה ה"בזבוז של זמן" מגיע לו ביושר. ותמהתי – החסר ספרי מתח שכדאי לתרגם אותם ולהוציאם לאור, עד כדי גירוד תחתית החבית, בה הצטברו סוגי פסולת עלובים ודוחים?



0”

“מייקל ויולט מסתיר מכל העולם ובעיקר מאחיו ג'ון את תחום עיסוקו, הוא גנב רכבי יוקרה ועושה מה כסף לא רע.
תמיד ניחן בזריזות ידיים.
למרות שנותר לו רק אחיו העיתונאי לאחר שהורין נהרגו בשריפה, הוא שומר מרחק מאחיו ולא מגלה לו את סודותיו ועיסוקו.
עד שאחיו ג'ון נמצא מת.
הרי הם היו אמורים להיפגש לאחר כל כך הרבה זמן.... המסקנה, שוד שהשתבש.
מייקל מוצא עצמו לפתע בתוך סחרור בלתי נשלט במרדף אחר הרוצחים, הרי זה לא שוד, הרוצחים רצו משהו אחר שאחיו הסתיר תוך כדי
תחקיר על הכתבה הבאה בנושא, שחיתות !!!

עכשיו המרדף הוא אחר מייקל, הוא מחפש בדירת אחיו ההרוסה ומוצא שרשרת זהב שאחיו הטמין, השרשרת אשר כולם רודפים אחריה,
מה ניסה אחיו לומר לו בהודעה שהשאיר?

מי רודף עכשיו אחרי מייקל? ועד כמה זריזות הידיים אשר בה ניחן עוזרת לו בהמשך מרדפו עד חשיפת הפרשיה אשר אחיו עבד עליה.
הוא חוקר את כל מי שסבב סביב אחיו , הסודות צפים, השקרים מתגלים, ונחשפה כל הפרשיה אשר ג'ון עבד עליה.

כמו סרט פעולה מותח, מרדף בקצב רצחני, עם טוויסטים בעלילה.
קליל ומהנה.”

“איזה קישקוש. איזו רמה ירודה. מדוע תורגם שם הספר BLACK VIOLET ל"תחקיר" כשאין כאן שום תחקיר - רק אלוהים יודע. כתוב ברמה של סרט אקשן רע ולא מותח.”