“וואו איזה ספר. אני במחסום קריאה ובו זמנית יש לי עכשיו איזה 4 ספרים שהתחלתי אבל כל הזמן מזיזה לצד ולא מצליחה להמשיך לקרוא. לפני כמה ימים פיניתי את הארגז עם הספרים של כנרת זמורה שקניתי במבצעים לפי המלצה של חבריי מכאן מהאתר, ואז ראיתי את הספרון הקטנטן הזה שקרץ לי, להתחיל ולקרוא אותו... אני אוהבת את השירים של אביב גפן ולא את כולם מכירה אן זוכרת את המילים אבל הוא כותב מאוד יפה, ויש שירים שנוגעים”

“הייתי ילדת אור הירח, אבל אביב גפן התבגר ואנו התבגרנו יחד איתו. כאב האוהב והמסור שהוא הפך להיות, מובא לפנינו ספר חביב ומתוק שאותו הוא הקדיש לילדיו המתוקים, אליוט ודילן. הספר כתוב בצורה יפה, כראוי למשפחת גפן הידועה בכתיבתה. כריכת הספר והאיורים הכלולים בו עושים חשק לקרוא. כמו כן, לאורך המסע יש תחושה נעימה של שוקו חם עם המון המון מרשמלו המתפשט בגוף ומחמם את הלב. תחושה של חורף, שלאור הימים החמים שבחוץ”

“אתמול התחלתי לקרוא את הספר ילדי יום ראשון שכתב אביב גפן ויצא לאור לפני עשרים שנה. הספר כיאה לאביב גפן, מתחיל וגם ממשיך באופן די פסימי. אביב מספר על עצמו מימי היותו נער מוחרם, שבנוסף לבעיות החברתיות בכיתה, מלוות אותו תחושות קשות שהוא צעצוע משומש של ההורים שלו. במיוחד של אביו שלפעמים זוכר להתייחס אליו, אבל פעמים רבות הוא כאמור, מרגיש כמו צעצוע נשכח על מדף שרק צמא לתשומת לב. הוא ממשיך ומספר כי חסרה”

“קניתי את "ילדי יום ראשון" בשיא ההערצה שלי לאביב גפן. הביקורת שלי בזמנו תאמה את ההערצה שלי "או-מיי-גאד- איזה ספר פאקינג אדיר יואו" יש לי קטע כזה,סליחה על הבוטות,לקרוא בשירותים. מדי פעם אני פשוט שולפת באקראי ספר מהמדף ורצה אל "עיסוקיי".. ואותו ספר אקראי יושב שם תקופה מכובדת עד שאני מחליטה לעשות סדר. אז זה קרה יחסית לא מזמן,שאותו ספר נבחר באקראי אך עם לא פחות כבוד לשעשע אותי (ואת אלו שיבואו אחרי”

“וואו איזה ספר. אני במחסום קריאה ובו זמנית יש לי עכשיו איזה 4 ספרים שהתחלתי אבל כל הזמן מזיזה לצד ולא מצליחה להמשיך לקרוא. לפני כמה ימים פיניתי את הארגז עם הספרים של כנרת זמורה שקניתי במבצעים לפי המלצה של חבריי מכאן מהאתר, ואז ראיתי את הספרון הקטנטן הזה שקרץ לי, להתחיל ולקרוא אותו... אני אוהבת את השירים של אביב גפן ולא את כולם מכירה אן זוכרת את המילים אבל הוא כותב מאוד יפה, ויש שירים שנוגעים”

“הייתי ילדת אור הירח, אבל אביב גפן התבגר ואנו התבגרנו יחד איתו. כאב האוהב והמסור שהוא הפך להיות, מובא לפנינו ספר חביב ומתוק שאותו הוא הקדיש לילדיו המתוקים, אליוט ודילן. הספר כתוב בצורה יפה, כראוי למשפחת גפן הידועה בכתיבתה. כריכת הספר והאיורים הכלולים בו עושים חשק לקרוא. כמו כן, לאורך המסע יש תחושה נעימה של שוקו חם עם המון המון מרשמלו המתפשט בגוף ומחמם את הלב. תחושה של חורף, שלאור הימים החמים שבחוץ”

“אתמול התחלתי לקרוא את הספר ילדי יום ראשון שכתב אביב גפן ויצא לאור לפני עשרים שנה. הספר כיאה לאביב גפן, מתחיל וגם ממשיך באופן די פסימי. אביב מספר על עצמו מימי היותו נער מוחרם, שבנוסף לבעיות החברתיות בכיתה, מלוות אותו תחושות קשות שהוא צעצוע משומש של ההורים שלו. במיוחד של אביו שלפעמים זוכר להתייחס אליו, אבל פעמים רבות הוא כאמור, מרגיש כמו צעצוע נשכח על מדף שרק צמא לתשומת לב. הוא ממשיך ומספר כי חסרה”

“קניתי את "ילדי יום ראשון" בשיא ההערצה שלי לאביב גפן. הביקורת שלי בזמנו תאמה את ההערצה שלי "או-מיי-גאד- איזה ספר פאקינג אדיר יואו" יש לי קטע כזה,סליחה על הבוטות,לקרוא בשירותים. מדי פעם אני פשוט שולפת באקראי ספר מהמדף ורצה אל "עיסוקיי".. ואותו ספר אקראי יושב שם תקופה מכובדת עד שאני מחליטה לעשות סדר. אז זה קרה יחסית לא מזמן,שאותו ספר נבחר באקראי אך עם לא פחות כבוד לשעשע אותי (ואת אלו שיבואו אחרי”