|
|
|
1.
|
|
הסיפורים בקובץ נסבים על אירועים בלתי צפויים שמשבשים את גורלם של גיבוריו.
הניסיון לנהל חיים כתיקונם נכשל וסיכה חדה פוקעת את המעטפת הדקה והשברירית ומותירה אותם נבוכים ומהססים לנוכח שצף החיים שמוטח בפניהם ומערער כל מה שנדמה קרוב ומוכר.
הדמויות של כנרת רובינשטיין נאבקות, מפרפרות ולעיתים אין להן ברירה אלא להיכנע לסחף מפני שהן אינן שלמות יותר מהקוראים, אלא משקפות את היכולת האנושית כהווייתה.
רובינשיין מאירה בכתיבתה המדויקת רגעי יום יום ומצליחה להפיח בהם משמעויות חדשות....
|
|
2.
|
|
נוח הוא קשיש מסתורי, שנעלם ביום בהיר אחד עם חברתו חוה מבית-האבות, בו הם מתגוררים. ההיעלמות מוצאת את משפחתה המפורקת של חוה חסרת אונים וחושפת אותם בחולשות שלהם, בפחדים שלהם, אבל גם במקומות הכי רגישים ואנושיים שלהם, כשברקע עולות השאלות הבלתי-נמנעות: האם חוה מוחזקת בניגוד לרצונה, האם מצבה הבריאותי הידרדר? ומה בדיוק נוח רוצה? האם כסף, האם את הדירה של חוה, או רק תשומת לב תקשורתית?
"תיבת נוח" מאגדת בתוכה את תמונת המשפחה הישראלית שמכילה בתוכה צבעים שונים, קולות, ריחות, אהבות, מיקרו-קוסמוס חברתי-משפחתי.
זהו סיפורה של משפחה מפורקת המסופר מכמה נקודות מבט של דמויות: האמא, הנכד, המאהבת. במובנים רבים זהו ספר העוסק באבל על חורבן משפחה מצד אחד, ובנחמה שאפשר למצוא לאחר ההתפרקות (חיים חדשים, אהבה חדשה), מהצד השני.
זהו ספר על בית. על התשוקה לבית. (חוה היא קשישה שבני משפחתה הוציאו אותה מביתה האהוב לאחר שחלתה ושיכנו אותה בבית אבות).
"תיבת נוח" הוא רומן ביכורים מרשים ומסמך חברתי נוקב. כנרת רובינשטיין חושפת מציאות ידועה אך לא מוכרת, ומטפלת ביד רגישה ומלאת דמיון באחת התופעות החברתיות שאוהבים לטאטא מתחת לשטיח, והיא מצב הקשישים בישראל והיחס של החברה אליהם.
כנרת רובינשטיין, נולדה ב-1979, בירושלים, בה היא מתגוררת גם היום. יוצרת ועורכת. סיפוריה ורשימותיה מתפרסמים בכתבי עת ספרותיים שונים. פרסמה סיפורים קצרים באנתולוגיה סופת חול עומדת להגיע (2005) .
היא דוקטורנטית לספרות באונ' העברית. את עבודת המחקר לתואר שני כתבה על הרומן "קול צעדינו" של רונית מטלון.
למדה כתיבה, תקשורת ותסריטאות בבית הספר לאמנות "קאמרה אובסקורה". עסקה מספר שנים בכתיבה עיתונאית ברשת המקומונים "זמן מעריב" בדרום ואחר כך ב"זמן תל אביב". כתבה כתבות ותחקירים ל"עין השביעית" וערכה את עיתון הסטודנטים "פי האתון" (הייתה העורכת האישה הראשונה בתפקיד!).
נשואה ואם לשתי בנות.
...
|
|
3.
|
|
קובץ הסיפורים "חבלי הלידה של הירח" פורש קשת ענפה של דמויות שלכאורה מצבן בחיים יציב. הן לא רעבות ללחם, בדרך כלל יש להם בן זוג קבוע, ואין להן גם שאיפות יותר מדי גדולות. אבל בכל זאת, תמיד מתרחש משהו קטן, לא בהכרח דרמטי, שמתחיל לשבש את אותה "יציבות לכאורה", לכרסם בקורדינטות של ההווייה, להציב אותן מול מראה נחושה המוכיחה להן שוב ושוב כמה שבירים ואשליתיים הם החיים, וכמה חמקמקה היא האהבה. בכל הסיפורים הדמויות עוברות בתחנות המעבר של החיים. אם אלו גבר ואישה שמתחתנים מהסיבות הלא נכונות, אם זו פרודה טרייה המבקשת נחמה בזהות של אישה אחרת, או בחור מאוהב המסתבך בניסיון לעזור לחבר חולה. ברגעי הסף של השינויים, הן מתנדנדות, פגיעות וחשופות אך דווקא ברגעים הללו גם בוקעת מהן אמת מתריסה, כואבת, חד פעמית....
|
|
4.
|
|
נמרוד הוא בחור ישראלי שנדמה שהעולם כולו היה פתוח בפניו, עד לתקרית שאירעה במהלך שירותו הצבאי וכוננה מחדש את חייו. הוא נפלט מהמסגרת, מתמכר לתרופות, בת זוגו נפרדת ממנו והוא מפרק בלית ברירה את שאריות המשפחה שעוד נותרה לו.
לפתע, כשהוא כבר עומד על סף התהום של חייו, נדמה כי מצא את הפתרון המושלם עבורו, את "אלדוראדו של העידן החדש" — מקום שבו יוכל להיות מי שתמיד רצה, להגשים את עצמו ובעיקר לברוח ממדינת ישראל שאינה מרפה.
הוא עוזב את כל מי וכל מה שחיבר אותו למולדתו ויוצא למסע בכיוון אחד, מעבר לאוקיינוס, אל מקום שלא מופיע בשום מפה. אבל מתברר כי החיים החדשים שחיפש אינם מושלמים. מציאות החיים על אי בקרב קהילה סגורה ואידיאליסטית, המקדשת מזון אורגני מוקפד, הופכת במהרה לחלום בלהות שאי אפשר להקיץ ממנו.
העובר והשב הוא צילום רנטגן חד של ההווי הנפשי של החברה הישראלית במאה העשרים ואחת — חברה אינדיבידואליסטית, קרייריסטית, מכוונת מטרה, המתנערת מכל מי שקרונו מחליק מהמסילה וממשיכה לנסוע במלוא המהירות, ככל הנראה לשום מקום. סיפורו של נמרוד, המובא בסגנונה הייחודי, המסחרר והפיוטי של כנרת רובינשטיין, הוא סיפורו של דור המחפש משמעות בעולם חסר משמעות — או שמא יש בו יותר מדי משמעויות, יותר מדי מידעים, יותר מדי מכל דבר ופחות מדי ממה שבאמת צריך....
|
|
