“יש ספרים שאני הופכת את הדף האחרון, ומבינה שזהו, נגמר. ויש את הספרים שההרגשה היא כמו פרידה. לא רק מהספר. כמו פרידה מחברים. פרידה מגיבורי הסיפור שליוו אותי בפרק זמן מסוים. כמו בספר הזה למשל. ככה זה כשהדמויות עגולות, מלאות בחַיּוּת ואופי, דבר שעושה את הנוכחות שלהן לממשית. גיבורת הספר היא אמאל טולדנו ( אמאל בערבית=תקוה) היא אישה רבת צבעים ופנים. החל מהילדה הקטנה שנולדה וגדלה במרוקו - הציפיות”

“זה ממש לא מסגנון הספרים שאני קוראת, אבל קיבלתי מתנה וזרמתי. לפעמים השפע בחנות ספרים מבלבל גם אם יש לי רשימת מומלצים אז קוראים גם מה שמקבלים. בקיצור, סוג של רומן רומנטי היסטורי, אני מתוודעת יותר ויותר לסוג כזה של ספרות. זה מש שקוראי ספרות נשית? טוב.... הכל כתוב כמו תסריט לתוכנית טלויזיה בלי עומק. אני לא אוהבת לכתוב דברים לא טובים אבל לא נראה לי שאמליץ.”

“יש ספרים שאני הופכת את הדף האחרון, ומבינה שזהו, נגמר. ויש את הספרים שההרגשה היא כמו פרידה. לא רק מהספר. כמו פרידה מחברים. פרידה מגיבורי הסיפור שליוו אותי בפרק זמן מסוים. כמו בספר הזה למשל. ככה זה כשהדמויות עגולות, מלאות בחַיּוּת ואופי, דבר שעושה את הנוכחות שלהן לממשית. גיבורת הספר היא אמאל טולדנו ( אמאל בערבית=תקוה) היא אישה רבת צבעים ופנים. החל מהילדה הקטנה שנולדה וגדלה במרוקו - הציפיות”

“זה ממש לא מסגנון הספרים שאני קוראת, אבל קיבלתי מתנה וזרמתי. לפעמים השפע בחנות ספרים מבלבל גם אם יש לי רשימת מומלצים אז קוראים גם מה שמקבלים. בקיצור, סוג של רומן רומנטי היסטורי, אני מתוודעת יותר ויותר לסוג כזה של ספרות. זה מש שקוראי ספרות נשית? טוב.... הכל כתוב כמו תסריט לתוכנית טלויזיה בלי עומק. אני לא אוהבת לכתוב דברים לא טובים אבל לא נראה לי שאמליץ.”