אין להשוות בין ספרו הקודם של <mark>פיליפ סנדס</mark> "רחוב מזרח מערב" לבין "נתיב העכברושים".
הספר מתמקד בחיי נאצים, רצח המוני, אהבה, ריגול במלחמה הקרה, מוות מסתורי בוותיקן ונתיב הבריחה של הנאצים לארגנטינה של פרון.
הדמות הראשית הוא הברון אוטו פון ואכטר, עורך דין אוסטרי, בעל, אב, פקיד נאצי בכיר, קצין אס-אס בכיר, מושל גליציה לשעבר במהלך המלחמה, יוצר ומשגיח גטו קרקוב, המואשם לאחר מעשה כפושע מלחמה. זאת בשל ביצוע

״נתיב העכברושים״-<mark>פיליפ סנדס</mark>



הוצאת כנרת זמורה אלכסון

410 דף כולל תודות ומקורות.



״נתיב העכברושים״ היה נתיב ההגירה של הרייך לוותיקן באיטליה ומשם לדרום אמריקה ששם היה מקום מבטחים עבורם, כדי לברוח מאישומים.



הפרופ׳ למשפטים, <mark>פיליפ סנדס</mark>, כותב על מי שהיה אחראי לרצח 80 אנשים ממשפחתו בלבוב.

מסע מרתק בתוך ספר היסטורי, בלשי, ריגול ומוות מיסתורי (1949) של מושל קרקוב וחבל גליציה, בימ

ספר מרתק! זה ספרו השני של <mark>סנדס</mark> שעוסק בין השאר בפושעים נאציים וגורלם. לטעמי ספר לא פחות טוב מספרו הראשון רחוב מזרח מערב. הספר כתוב גם כספר תיעודי וגם כספר מתח. יש בו הכל. גם תאור מצמרר של תמצית הרוע והאטימות האנושית כפי שמגלם אוטו וכטר, פושע נאצי ממוצא אוסטרי, שהיה בין השאר מושל קראקוב, מול חייו וחיי משפחתו החמים והנינוחים. מעניין גם לקרוא על הקשר של המחבר עם בני הדור השני של הפושעים הנאצים עליהם ה

מאכזב מאד.
על פניו, וגם על פי כריכת הספר - הנושא היה חייב להיות טוב. נאצי בכיר, שמאמין שהוא בסדר, בורח מרודפיו.
בפועל - גיבוב של מכתבי אהבה בין הנאצי לאישתו וששת ילדיהם. סיפור עלוב ומשעמם.
לא ברור מה הייתה כוונת החוקר / כותב - אבל הספר יצא עלוב ומשעמם.

היום, הדור השני והשלישי לשואה, נמצאים במקום שונה מאלו של הנפגעים הישירים ממנה. הראשונים מדברים על חוויות ישירות וממשיות.
הדור שלאחריו, כבר מודע לתהליכים, היסטוריה ורקע.
אירועים שגבלו בג'נוסייד, רצח עם, וקבלו תגובה אדישה כמו הרצח ההדדי של ההוטו והטוטסי ברואנדה, כמו השימוש המרדד במילה שואה בוויכוחים בארץ ובעולם, יצרה ניכור מסוים וקהות תחושות אל השואה האמתית.
מדי פעם הבליח אירוע שגרם להזכיר, לחדש