“יש ספרים שהרבה אחרי שאני מסיימת לקרוא אותם, אני צריכה לקחת את הזמן, לתת למילים לשקוע, להתמקם. ואני חייבת להודות שהסיפור הזה
עדיין נמצא בתנועה.
ירושלים, חורף 93. זהו סיפורה של בלה בת השש עשרה. של אותו החורף בו הדברים ייזכרו במושגים של לפני ואחרי.
בואו נדבר רגע על גיל שש עשרה.
זה גיל קשוח. זה גיל שגם ככה הוא אפוף סודיות. זה גיל של גילויים, של ללמוד להלך לבד בעולם המבוגרים. כמו צעד ראשון”