צביה גולן

צביה גולן

סופרת

סופרת, תושבת נהריה, חולקת את חיי עם יאיר, מלחין ויוצר, עובד משרד הביטחון,

אם לארבעה וסבתא צעירה ל - 13 נכדים, בגילאי חצי שנה עד 18 שנים.

ספרי החדש "תהומות" כעת בחנויות הספרים.

עובדת בימים אלו על כתיבת האומן החמישי.
1.
יורם הנו פסיכולוג המטפל בשלל דמויות ססגוניות, כשכל אחת מהן נושאת בתוכה כאב עמוק. שמואלה, אשתו, מאזינה בהיחבא לשיחותיו, ותוך כדי כך מתגלה לקורא תמונת נישואיה המורכבים, יחסיה עם אמה ניצולת השואה, ועם אביה שנטש אותה. בכאב וברגש עז נוגעים, הן יורם והן שמואלה, בנבכי נפשם, ונחשפים לאמיתות קשות על חייהם. כל מטופלת מציבה בפניהם מראה ומאלצת אותם להתמודד עם סודות, חרטות, אכזבות ותקוות, אותם הסתירו בפינות העמוקות של לבם. "קולות מן החדר" הוא רומן על החיים ועל סודות אפלים, על פחדים ובדידות. הוא רומן על מציאות, דמיון ומה שבניהם. "קולות מן החדר" הוא מסעה של שמואלה בתוך עולמה החצוי, אך הוא גם מסעם של רבים נוספים בין שבילי החיים. צביה גולן, ילידת 1957, תושבת נהריה, אם לארבעה וסבתא צעירה לשמונה נכדים. "קולות מן החדר" הוא ספרה השני. ספרה הראשון, "כביסה מלוכלכת", ראה אור בשנת 2008...

2.
הסיפור ריחף בחלל הבית כל שנות ילדותי. כשבאתי לספר אותו, נפרשו לפני קורות המשפחה כסיפור הרפתקאות מרתק. תחילתו בימים הסוערים של מלחמת העולם הראשונה. הנער שלמה נודד ברחבי רוסיה, ובדרכים מלאות סכנות, רעב ומוות, ומוצא את עצמו במחנה הסגר לפליטים, משם נחלץ ברגע האחרון. הוא מסכן את חייו בדאגתו לפרנסת המשפחה, ומעורר את צעירי העיירה להתגונן מפני הנוצרים המתפרעים. המשכו - נדודים בדרכים לא דרכים לארץ ישראל, עד לבניית הבית ונטיעת הפרדס בפתח תקוה. וסופו - הטבח הנורא שנערך ביהודי חברון, שבו קיפח את חייו צבי, האח הצעיר. במותו פקע המיתר האחרון שקשר את המשפחה....

3.
פרי התפוח המתוק, כמו גם טעמה של התאנה, משקרים לפעמים בטעמם. לעתים הם מרים, לעתים טעמם תפל, לעתים הם אפילו מורעלים. גן העדן האבוד של הנשים בסיפורי "כביסה מלוכלכת" מלא עשבים שוטים. בקובץ סיפורים מהחיים – בלשון קולחת ולפעמים בגוף ראשון – מספרות נשים על חייהן, ופורסות בזה אחר זה אירועים טרגי-קומיים ההופכים את הגיבורה למוזרה בעל כורחה. גיבורה המתאמצת להתמודד עם הקשיים שמזמנים לה חייה, עד אשר הם מעבירים אותה על דעתה. בראייה עצובה ומצחיקה כאחת מביאה צביה גולן תיאורי רגעים בחייהן של הגיבורות, בהם ההחלטה אם לפעול בהיגיון או בחיוך מר היא החלטה גורלית. ***טעמתי את פרי התפוחהיה אז מתוק לי בפה.שׂער בלוריתך ברוחלחש לי: אתה כה יפה.אל נא תביאני לגןכי מלא הוא בעשב שוטה.ופרי תאנה בבוסתןיזכיר לי: אתה החוטא.***צביה גולן היא ילידת 1954 וכיום מתגוררת בנהרייה. היא אם לארבעה וסבתא לשבעה, וזהו ספרה הראשון....

4.
5.
כאשר קוראים אנו סיפורים על ילדי-קיבוץ, לרוב נמצא בהם עלילות והרפתקאות בטבע, פגישות עם בעל חיים, צמחים ונופים. וכך מפגיש אותנו גם צרור סיפוריה של צביה גולן עם חבורת ילדים בני הקיבוץ אשר חייהם שזורים בתופעות טבע....

6.
7.
8.
סיפורה של לאה שגדלה בבית דתי, אשר מנהלת קונפליקט מר ונוקב עם האל והאמונה בו. בספר נפרשים חטאיה הקטנים והגדולים של לאה, שלובי זרוע בצל אירועים קשים בחייה, אובדן אהובה, ובצל קורות הארץ שעל מורשתה גדלה. כל אלו שזורים יחד לכדי עלילה מרתקת של הומור, הנאה, כאב וצער, כשחיי הסופרת משמשים כהשראה...

9.
10.
11.
"תהומות" הוא רומן על החיים ועל מה שעומד מאחוריהם, על רגשות, על מאוויים, על סודות אפלים, על חלומות כמוסים, ועל מה שמסתתר בין המילים ומאחריהן. שני זוגות נשואים באמצע החיים מנהלים קשרים סבוכים עם עצמם ועם בני זוגם. במהלך חיפוש נואש אחר האושר החמקמק, הם יוצאים למסע אל הר האלים, האולימפוס, שהוא גם מסע אל תהומות נפשם, שם הם בוחנים את חייהם ומתעמתים עם האמת הקשה המחכה להם בסוף המסע. "... תגידי, אני אומר לה, למה הכול בחיים צריך להיות כל כך מוחמץ... אבל היא מסתכלת עלי במבט מעורפל ובמקום לענות היא שואלת, מאיפה צצות לי כל השאלות האלה. אני לא מבין ... והיא לא מסבירה לי, וממשיכה לבלבל אותי עם העניין של הזדמנויות בלתי חוזרות, ואיך היא אלופה בלתפוס את ההזדמנויות האלה בביצים. ככה היא מדברת, הורגת אותי ברכות מצד אחד ובגסות מהצד השני. ואני די נבהל מהעובדה שהיא מצליחה ככה לתפוס כל זנב של הזדמנות, ואומר לה שאצלי זה הפוך, אני פותח שתי ידיים ומזמין את ההזדמנות לבוא ישר אל בין הזרועות שלי לחיבוק חם, אבל היא חומקת ממני, ובסוף אני מחמיץ אותה. אז אני חוזר ושואל, למה הכול בחיים צריך להיות כל כך מוחמץ?"...


עיניי מביטות מחלון ביתי על הירוק ההולך ונעלם, נכחד לו, והחשש שיבוא יום ולא יהיה קיים יותר אינו מתמהמה לשכן עצמו בנפשי. אני נאנחת. ליבי מר ע... המשך לקרוא
20 אהבו · אהבתי · הגב
מאז שאני כאן הספר הזה מחכה לי. הוא היה צריך להיות הספר הראשון שאכתוב עליו. אולי השני. אבל אני חששתי - ועדיין חוששת - שלא אצליח להעביר מה יש בו... המשך לקרוא
14 אהבו · אהבתי · הגב
מרתק, נוגע ללב, מרגש עד דמעות, אמיתי. ספר על דמיון ומציאות... המשך לקרוא





©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ