» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריו (16):
שונות,
מדף ההיסטוריה שלי,
ישראל- ציונות, חברה, היסטוריה, פוליטיקה, מלחמות וצבא למכירה,
מלחמת יום הכיפורים,
ספרים,
צבא ובטחון, ציונות, ישראל והסכסוך, המזרח התיכון למכירה,
לחפש בספריה,
תומחר ,
ראשונה,
דו,
ספרי עיון,
פילוסופיה | הגות | ארכיאולוגיה והיסטוריה למכירה,
המזרח התיכון והאסלאם - הסכסוך הישראלי פלסטיני (בבנייה),
פוליטיקה | צבא | מלחמה | בטחון | ריגול | פשע וטרור ,
שואה | מלחמת העולם השנייה (רשימה בבנייה),
ארץ ישראל | ציונות | תולדות היישוב,
עוד ...
|
1.
|
|
113 טנקים יצאו בשעות הלילה המאוחרות של 6 באוקטובר, 1973, לעבר תעלת סואץ ודהרו מאות קילומטרים על שרשרות כדי לבלום את המצרים שהחלו לחצות את מכשול המים. בסיום המלחמה, ביום הפסקת האש, נותרו לחטיבה 600 19 טנקים בלבד. השאר נותרו מבוקעים ושרופים בחולות סיני, ב"חווה הסינית" ועל הצירים המובילים לתעלת סואץ. 119 מלוחמי החטיבה לא שבו מהמלחמה; יותר מכל חטיבת מילואים אחרת שלחמה במלחמת יום הכיפורים.
בנתיבי האש הוא סיפורם של אנשי החטיבה, לוחמים ומפקדים שלחמו כמעט ללא הפסקה וחצו, במחיר יקר להחריד, את כל נתיבי האש של הלחימה בחזית הדרום.
זהו סיפורם של אלה שנחלצו מטנקים בוערים, עברו לטנקים אחרים והמשיכו בלחימה עד הפגיעה הבאה.
זהו סיפורם של אלה שהאזינו ברשתות הקשר לדיווחים הקשים של חבריהם לנשק שנכנסו לפניהם לצומת הדמים ולא שרדו – ואף על פי כן המשיכו להסתער קדימה.
זהו סיפורם של הרופאים והחובשים שהצילו חיים בניתוחים מסובכים ולא חדלו גם כשהתאג"ד הופצץ והופגז.
זהו סיפורם של אלה שחזרו חיים מהתופת, אבל המראות שבים ועולים מאז כמעט מדי יום ומדי לילה.
זהו סיפורם של כל אלה ששילמו את המחיר הכבד ביותר שאִפשר בסופם של 18 ימים לסיים את המלחמה במרחק של 101 קילומטרים מקהיר.
***
אילן כפיר ודני דור מתמחים בכתיבת ביוגרפיות פוליטיות וצבאיות. בין ספריהם האחרונים: "כיפת ברזל", "החווה הסינית", "הקרב על החרמון", "ברק – מלחמות חיי", "ינוש", "מסע חיים – אלוף חיים ארז" ו"כיפה סרוגה נשק בהצלב"....
|
2.
|
|
"זה היה רגע לא קל. אני נוהג ברכב ובו צוות לוחמים בדרכנו למשימה חשובה עמוק בשטח האויב. נוסעים בדממה מוחלטת. מרוכזים בדרך, במשימה, כל אחד במחשבותיו... באחת הערים, בדרך ליעד, מגיעים לפתע לפקק תנועה גדול. רכבים עומדים ושום דבר לא זז. בוגי יעלון, מפקד המבצע, יושב לידי מקדימה. פקק ענק. רכב כבד נתקע בצומת וחסם את התנועה. אף רכב לא זז. כולם צועקים, מקללים זה את זה. ואנחנו תקועים. הזמן אוזל וגובר החשש שלא נגיע בזמן לבצע את המשימה.
"ירדתי מהרכב, נכנסתי לצומת והתחלתי לכוון את התנועה. בצעקות, בתנועות ידיים, הצלחתי להתיר את הפקק ולחלץ את הרכב התקוע. זה היה התפקיד שלי, להתיר כל פלונטר בדרך ולדאוג שהכוח יוכל להמשיך ללא תקלות ולבצע את המשימה.
"חזרתי לרכב ובוגי אומר לי: 'שמע ג'ינו, זה כבר גובל בחוצפה אדירה מה שאתה עושה כאן. אתה כבר מנהל להם את המדינה...'"
יוסי ג'ינו – לוחם, מפקד, מסתערב, איש קהילת המודיעין
והמבצעים המיוחדים של סיירת מטכ"ל, שכמעט כל המבצעים שלו,
מעבר לכל דמיון, אסורים עד היום בפרסום.
***
"הוא היה אמיץ, לא ידע פחד. איתו חשתי ביטחון של 100%. ידעתי שלא משנה לאיזה מצב ניכנס, הוא יוציא אותנו מזה, הוא עשה את זה".
רב-אלוף משה בוגי יעלון
"ללא ספק - גיבור ישראל. הלוחמים ידעו שבסופו של דבר, במצב הקשה, עם ההסתבכות ועם כל הדברים האחרים, אפשר לחזור הביתה בשלום כי ג'ינו בשטח".
ראש השב"כ אבי דיכטר
"זר לא יבין מהי תרומתו האמיתית של יוסי ג'ינו לביטחון מדינת ישראל".
רב-אלוף רפאל איתן, רפול...
|
5.
|
|
מקס שטרקמן, הוא רק אחד משמות המחתרת של יצחק זרז'בסקי, מבכירי הארגון הצבאי הלאומי ובית"ר, צעיר יהודי שעלה לארץ ישראל בגיל 19 מהעיר לודז' בפולין.
הוא נשבה בתורתו של ראש בית"ר, זאב ז'בוטינסקי, והיה אחד ממובילי הקו האקטיביסטי של האצ"ל.
ממפקדי פלוגת הכותל בעיר העתיקה וראש קיני בית"ר בירושלים.
לאחר שהיה עצור לללא משפט משך חצי שנה בכלא עכו, הוא נשלח על ידי זאב ז'בוטינסקי להיות אחד משלושת ראשי מפעל ההעפלה "אף על פי".
יחד עם אחרים, היה אחראי, להצלת עשרות אלפי יהודים מפולין, אוסטריה, צ'כוסלובקיה ומדינות נוספות באירופה.
כל משפחתו, למעט אח אחד, נספתה בשואה.
מקס, קצין מחתרת שרשם פרקי גבורה במאבק ההירואי לתקומת העם היהודי במדינתו, מדינת ישראל....
|
6.
|
|
"עם הפסקת האש, בעומדי באותו ערב במבואות איסמעיליה ובראותי את הטנקים האחרונים של הגדוד בוערים, ראיתי לנגד עיני את פניהם של לוחמי הגדוד איתם דברתי ביום הכיפורים. זכרתי את מבטם של הלוחמים, את ההחלטה הנחושה שהיתה נסוכה על פניהם, וידעתי שהם לא אכזבו, ואמנם היה על מי לסמוך. רבים מהם לא זכו להגיע איתנו אל גמר המלחמה, אבל הם הם אלה שהביאו את המלחמה לסיומה." - אריק שרון, מפקד אוגדה 143 במלחמת יום הכיפורים גדס"ר 87 , גדוד הסיור של אוגדה 143 , הוקם זמן קצר בלבד לפני מלחמת יום הכיפורים ופורק בעיצומם של הקרבות הקשים לאחר שאיבד כמעט את כל שרשרת הפיקוד שלו: שני מג"דים ומפקד פלוגה בכיר שנהרגו, לצד קצינים ומפקדים נוספים שנפצעו. "תחנות 'שקמה', מי נשאר? עבור!" נשמעה ברשת הקשר קריאתו של סגן מפקד הגדוד – ולא רבים נשארו.על אף האבידות הכבדות של מפקדים ולוחמים, היה לגדס"ר 87 תפקיד חשוב ומשמעותי במהלכי המלחמה: בבלימת השריון המצרי, באיתור ה"תפר" שבין שתי הארמיות המצריות וחשיפת מסדרון הַצליחה, בהובלת הכוחות שהבקיעו את הדרך לעבר תעלת סואץ ובקרבות הקשים לכיבוש החווה הסינית; קרבות שהובילו למפנה בחזית הדרום ובהעברת הלחימה לאדמת מצרים.45 מלוחמי הגדוד נפלו בקרבות יום הכיפורים. עליהם ועל לוחמי הגדוד אמר מפקד האוגדה שרון: "ראיתי בימי שרותי גדודים רבים, גדוד הסיור היה מהטובים שבכולם"....
|
7.
|
|
שמעון פרס, האיש שתמיד היה שם, ניצב במשך יותר משבעים שנה בכל צומת חשוב של מדינת ישראל. מימי הרכש הביטחוני עוד לפני מלחמת העצמאות, דרך הקמת התעשיות הביטחוניות, עסקאות נשק מסביב לעולם בימים שאף מדינה לא רצתה למכור נשק לישראל, הקמת הכור הגרעיני בדימונה, מבצע אנטבה, נסיגת צה"ל מלבנון, חילוץ המשק מאינפלציה של מאות אחוזים, ועוד.
אבל יותר מכל דבר אחר, הוא היה רוצה להיזכר כאיש שהקדיש את חייו למדינה שכל כך אהב ולשלום שכל כך רצה.
בעשור האחרון לחייו זכה בדבר שתמיד שאף אליו – אהבת העם.
"...אם לא תאושר התוכנית הכלכלית נקבל אינפלציה של אלפי אחוזים... להצבעה בעד התוכנית יהיה תוקף של התחייבות גם לקיים אותה, ומי שיצביע נגדה ייאלץ להסיק מסקנות ולהתפטר... נשב כאן אפילו עד אור הבוקר אם יהיה צורך... אלך לנשיא אם לא תהיה ברירה..."
-ראש הממשלה שמעון פרס, 30.6.1985. ישיבת ממשלה על התוכנית הכלכלית.
"...אם ניכנע כי אז ישראל תיראה כל כך פצועה ומבוזה ואוי לי מיצרי ואוי לי מיוצרי. ואם נעשה מבצע צבאי רב דמיון ומעוף זה יהיה דבר עצום מכל הבחינות. אין לי ספק שצה"ל יכול לבצע את הדבר..."
"... כיהודי אני רואה את ההשלכות על העם היהודי. אני רואה את התמונה – שני גרמנים עומדים עם אקדחים שלופים מול ילדים ישראלים שכל אשמם הוא לא בהיותם ילדים אלא ישראלים..."
"...אין פעולה צבאית בלי סיכון צבאי, אבל כל צבא בנוי על סיכונים, ואינני יודע איזה סיכון ניקח על עצמנו אם לא נבצע את הפעולה..."
-ראש הממשלה שמעון פרס, 3.7.76, ישיבת ממשלה יום לפני המבצע לשחרור בני הערובה באנטבה....
|
|