ביקורת ספרותית על בנתיבי האש - חטיבה 600 במלחמת יום הכיפורים מאת דני דור
ספר בסדר

---

"התדריך המקדים היה מהיר וחפוז בלחץ הנסיבות ואין מה לעשות. צריך לצאת לקרב עם מעט המידע שיש" (עמוס אונגר, סמג"ד גדוד 409, עמוד 99).

הספר "בנתיבי האש" מאת אילן כפיר ודני דור (ידיעות ספרים, 2018) מספר את סיפורה של חטיבת השריון 600 במלחמת יום הכיפורים. החטיבה, חלק מאוגדת שרון, לחמה בקרבות הבלימה ובהמשך בקרבות הצליחה וההכרעה בחזית הדרום, אך סיפורה נותר עזוב ונשכח. ב-6 באוקטובר 1973, יום פריצת המלחמה, יצאה החטיבה על 113 הטנקים שהיו במצבתה לבלום את הצבא המצרי שצלח את התעלה. ביום הפסקת האש, נותרו לחטיבה 19 טנקים בלבד. 119 מלוחמי החטיבה נהרגו במלחמה, יותר מכל חטיבת מילואים אחרת שלחמה במלחמת יום הכיפורים.

ב-15 באוקטובר הוחלט לצלוח את התעלה. המשימה הוטלה על אוגדה 143, בפיקוד האלוף אריק שרון. על חטיבת השריון 14 הוטל להבקיע את הדרך לתעלה. בעקבותיה יצלחו את תעלת סואץ חטיבת צנחנים מילואים 247, בפיקוד דני מט, ולאחריה חטיבת השריון 421, ויקימו ראש גשר בגדה המערבית, ב"אפריקה". בכדי שכל המהלך הגורלי והמכריע הזה יצליח נדרש מהלך הטעיה שיבטיח שהמצרים לא יפעלו לסכל את הצליחה. על חטיבת השריון 600, בפיקוד אל"מ טוביה רביב, שריונר מיומו הראשון בצה"ל, הוטל לבצע מהלך הטעיה גורלי. החטיבה, מותשת ומוכה לאחר 9 ימי לחימה.

מפקד גדוד 409 בחטיבה, רס"ן עוזי בן יצחק, בכלל החל את שירותו בקורס טיס. בשלב מסוים "החליט להדיח את עצמו והמיר את המדים הכחולים במדים הירוקים ובכובע האדום של סיירת מטכ"ל. אגב, בשלב מסוים כשהוא כבר קצין בסיירת, ביקש לחזור לקורס טיס ונענה בווטו מוחלט מצדו של עזר וייצמן, מפקד החיל באותם ימים: מי שנוטש את חיל האוויר באמצע, חיל האוויר לא יקבל אותו חזרה... לאחר תפקיד של מפקד צוות בסיירת מטכ"ל עבר בן יצחק לצנחנים ופיקד על פלוגת החה"ן החטיבתית. בעקבות פציעה בתאונת דרכים החליט לעבור לשריון והוכיח שקצין מעולה בסיירת מטכ"ל ובצנחנים יכול להיות גם קצין שריון מצטיין. בהתשה היה סמג"ד טנקים. ב-1972 היה חניך בקורס פיקוד ומטה, פו"ם, ובערב המלחמה קיבל מינוי חירום כמפקד גדוד 409 בחטיבה" (עמוד 26).

הגדוד נדרש לתקוף את מתחם "טלוויזיה" מדרום וממערב כחלק ממהלך ההטעיה החטיבתי. "בן יצחק, עוד מימיו בסיירת מטכ"ל ובצנחנים, הוא נווט מעולה, אבל ניווט כוח טנקים בלילה חשוך אינו דומה לניווט רגלי והוא מסתייע בניסיונו של עמוס אונגר ובהיכרותו הארוכה עם המדבר. הגדוד יוצא לדרך עם 12 טנקים בלבד. תקן של פלוגה בשריון..." (עמוד 99). בתחילה, נתקל הגדוד במעט התנגדות. בהמשך, כבר ממש לא.

המח"ט, אל"מ טוביה רביב, סיפר לימים כי "בזכות פעולת ההטעיה שלנו, צומת טרטור-לקסיקון היה פתוח כשגדוד הסיור האוגדתי וגדוד 79 של מצנע עברו בו מבלי שנורה לעברם פגז אחד. להפך, המצרים אפילו נופפו להם לשלום כי היו בטוחים שאלה כוחות שלהם שמגיעים לתגבר את מזרח 'מיסורי', שם התבצעה פעולת ההטעיה. ההטעיה אפשרה את ההבקעה. בלעדיה – אי אפשר היה לצלוח באותו לילה" (עמוד 101).

טוב עשו דור וכפיר בספרם את תולדות לחימת חטיבה 600 במלחמת יום הכיפורים, שכן סיפורה ראוי שיסופר. כפיר אינו רק עיתונאי מנוסה, שכתב כמה וכמה ספרים אודות מערכות ישראל, כי אם מי שמכיר את הלחימה על בשרו. במלחמת יום הכיפורים לחם בשורות חטיבת הצנחנים במילואים 247 (זו ששחררה את ירושלים וצלחה את התעלה). כחובש בפלוגת ההנדסה החטיבתית של הצנחנים (פלחה"ן) היה בכוח הראשון שצלח את תעלת סואץ, במסגרת מבצע "אבירי לב" בליל 15 - 16 באוקטובר 1973. דני דור שיתף אתו פעולה במספר ספרים. סגנונם של המחברים מליצי מעט, אולם הסיפור חשוב והשניים הוציאו מתחת ידם ספר שכתוב היטב, בשפה עשירה ובאופן שאוחז בקורא ולא מרפה.

» ביקורות נוספות של פרל
» ביקורות נוספות על בנתיבי האש - חטיבה 600 במלחמת יום הכיפורים