רומן איטי ועגום ויפהפה, שפורש בפני הקורא עלילה ססגונית במיליון גוונים של אפור-עשן. זבאלד מוותר לגמרי על חלוקה של הטקסט לפסקאות, ובמקום זאת מפסק את גושי המילים שלו בתצלומים חידתיים ומגורענים בשחור לבן, שכמעט מכולם נעדרים בני האדם ונושבת מהם רוח קרה של בדידות (פטנט שהוא שאל, קרו... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
אינני בטוח איך לתאר את הספר. הוא בהחלט שונה מרוב הספרים שקראתי. זהו ספר קצר מאוד מחולק לפרקים של עמוד או שניים כתוב בשפה ספרטנית ונטולת רגש כמעט ןאם זאת מכיל כל כך הרבה ומצליח לתאר עולם ותקופה ואנשים בצורה שספרים עבי כרס ועמוסי תיאור לא מצליחים.
זה ספר שיגרום לכם לנוע באי נוחו... המשך לקרוא
16 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
ספר טוב יחסית. כל הרעיונות החדשניים של הסופר בתקופה כל כך מוקדמת, גובלים ביכולת על טבעית ממש. הספר בעיקר מפתיע בגלל העובדה שהוא נכתב בשנות השלושים.
מעבר לכך, הספר יכל להיות הרבה יותר עבה, יותר עמוק ויותר נוגע. ההתייחסות לדמויות ולרעיונות היתה מעט שטחית לטעמי, כאילו הסופר לא ה... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|