מדף הספרים של maya - הספרים שדירגה
"מחדל רפואי!" זעקה הכותרת בעמוד הראשי, "בתו היחידה של המיליונר בייליס מתה בניתוח רשלני."
גוש עבה חסם את גרונו של נועם.
רק לפני כמה שעות זה היה בסך הכול עוד ניתוח שהסתבך.
עכשיו, ממנתח צעיר מבטיח הוא הופך לאויב הציבור מספר אחת.
כמה ימים לפני שהחל הכול הם כלל לא הכירו.
נועם נציג היה עסוק בשגרה המתישה של רופא מנתח בבית חולים;
יעל לוי
הדס, מתמחה בבית - המשפט המחוזי בתל - אביב, מבקשת כבדרך אגב מסבתה רחל לספר לה על אהבה נושנה מימי עלומיה.
סיפור שמתחיל באורח תמים לכאורה הופך במהרה למסע מדהים לתוך חייה המרתקים של אשה צעירה, גאה וסוערת.
סודות אפלים, תשוקות, תהפוכות גורל, אהבות, אכזבות והחמצות על רקע מאורעות היסטוריים ששינו את פני המאה ועיצבו את דמות היישוב היהודי באר
סיציליה בתחילת שנות ה- 80. מלחמת המאפיה הגדולה פורצת, אכזרית מכל קודמותיה. המאבק הוא על השליטה בייצור ההירואין ושיווקו. המנצח יזכה בהכנסה קבועה של מיליארדי דולרים, בהם ניתן יהיה לקנות הכול; אדמות, ארמונות, שופטים ושרי ממשלה. המלחמה הזאת מהווה מפנה מהפכני בחיי החברה הסיציליאנית. היא אינה מבחינה בין לוחמים לבין נשים וילדים. לראשונה ב
שנות השישים בקאבול, בירת אפגניסטן. שני ילדים, אמיר וחסן, נולדים באותו בית מידות ויונקים משדיה של אותה מינקת, אך למרות זאת, הם גדלים בעולמות שונים לחלוטין. אמיר הוא בנו של איש עסקים עשיר ומכובד, מעמודי התווך של קאבול; חסן הוא בנו של עלי, המשרת של באבא, אביו של אמיר. אמיר הוא פאשטוני, מוסלמי סוני, בן לאליטה השלטת באפגניסטן. חסן הוא האזאר
שמה דינה.
בתנ"ך מוזכרים חייה כאפיזודה קצרה ואלימה, המופיעה בינות לפרקים מוכרים הרבה יותר בספר בראשית, העוסקים באביה יעקב ובתריסר בניו.
ספר זה המסופר בגוף ראשון, מגלה את תולדותיה וחייה רבי התהפוכות של דינה ושל הנשים בעולמה.
האוהל האדום, שבו אין לגברים דריסת רגל, הוא מעון הנשים בתקופת נידתן.
בו מתרחשות דרמות, קנאות ואהבות, ובו יוצ
![100 חורפים [מאה חורפים] - מיכל שלו](/100x154/bookimages/covers3/35484.jpg "100 חורפים [מאה חורפים] - מיכל שלו")
100 חורפים הוא סאגה משפחתית רחבת - יריעה שתחילתה בחורף 1883 באחוזת הרוזן גריז'נובסקי שביערות פולין, וסופה בתל אביב של סוף המאה העשרים.
בבוקר חורפי אחד יוצאת פאני המשרתת ליער ומוצאת שם נער מוטל על האדמה הלחה.
בין הנער לפאני נרקמת מערכת יחסים שהיא תחילתה של שושלת משפחתית ענפה.
מכאן והלאה נסחף הקורא ועוקב אחר גיבורי הסיפור, שאורגים יח
בעת ביקור בפריז מקבל רוברט לנגדון, מומחה לסמלים, טלפון בהול בשעת לילה מאוחרת.
האוצר הזקן של הלובר נרצח במוזיאון, וצופן סתום נמצא ליד גופתו. כשלנגדון מנסה לפענח את החידות המוזרות בעזרת מפענחת הצפנים סופי נווה, נדהמים שניהם לגלות שורה של רמזים ביצירותיו של דה וינצ'י, שהוסוו בחכמה על ידי הצייר.
הסיכונים גוברים כשלנגדון חושף חוליה מ
תמר פיינגולד בת העשרים ואחת היא אשתו הצעירה והמאושרת של רבי צעיר באחת מן הקהילות החרדיות המתבדלות בברוקלין שבניו יורק. אך ערב אחד מתערער באחת עולמה הצפוי והבטוח כל כך. תמר נאנסת בידי פורץ שחור - עור. בתוך ייסורי הכאב והבושה, מבינה תמר כי היא צריכה לשתוק. לאיש אסור לדעת את הסוד הנורא. אם זה יוודע, תדבק בה תווית של מחוללת ואשמה ונישואי
"ההכנות לקשירת כפות הרגליים שלי ארכו זמן רב יותר משציפו כולם," מספרת פרח שושן, קשישה סינית הפורשת את סיפור חייה כמו את חיי הנשים שקדמו לה ובאו בעקבותיה. דורות של נשים סיניות חוברות לה כשהיא נזכרת: "בזמן שאני התרוצצתי בחוץ עם אחי, כבר החלה אמי לארוג את רצועות הבד הכחולות הארוכות שישמשו תחבושות הקשירה." התמונה הזכורה לה מאז היותה בת שש
כשהנרי פוגש לראשונה את קלייר, הוא בן 28 והיא בת 20.
הנרי הוא ספרן הרפתקני; קלייר היא סטודנטית יפה לאומנות.
הנרי מעולם לא פגש את קלייה קודם לכן; קלייה מכירה את הנרי מאז הייתה בת 6.
אשתו של הנוסע בזמן הוא רומן מרתק ומפתיע, המתאר את סיפור אהבתם של הנרי, המסוגל לנסוע בזמן קדימה ואחורה, ושל קלייר, המתרגלת אט - אט לנסעותיו התכופות של בעלה.
"הי!" אמרתי כשהיא התכופפה והעיפה לי נעל אחת, "מה את עושה?"
"מה נראה לך שאני עושה?" היא התחילה להתעסק עם הנעל השנייה.
"אני חייב מקלחת", הודעתי לה.
"היית מת", היא התקרבה אלי עם המבט המסוכן ההוא בעיניים.
צעקתי כששפתיה נדבקו לשלי.
"הכאבתי לך, מותק?" שאלה בקול עדין ומתחשב.
"שורף פחד," אמרתי.
"את מי זה מעניין," היא התחילה למשוך לי את החולצה מה
אני לא ביישן מי יודע מה, אבל בכל זאת - כשהתיישבתי מולה הרגשתי שאני מסמי'ק. כמה שניות היא לא עשתה שום סימן שהיא מרגישה בקיומי. חשבתי כבר להשתעל כדי למשוך את תשומת הלב שלה, אבל בדיוק אז היא הניחה את הספל על השולחן והתבוננה בי בעניין. בעצם, סקרנות יהיה תיאור מדויק יותר. "פנויה?" שאלתי. כך זה התחיל, וכך זה גם היה אמור להסתיים. מפגש חד פעמי, ל
כאשר אלה מגיעה לבית אביה המנוח כדי לארוז את חפציו ולפנות את דירתו, היא מוצאת באחת המגירות צרור מכתבים וסיפורים שכתב לה מיום לידתה ועד יום מותו.
במכתביו לבתו היחידה מגולל נעים, בן למשפחה שעלתה מעיראק והתיישבה בשכונת הקטמונים שבירושלים, את סיפור חייו המרגש - ילדותו בצל אב קשה שהחיים לימדו אותו לפחד מחלומות;
מעורבותו במאבק הפנתרים
הסופרת גבי עלואן רגילה לרקום סיפורים מחוטי חייהם של אנשים אחרים, אבל כשהיא מאבדת את בעלה, היא מוצאת את הסיפור שלה.
גבי, אישה רגישה וכנה, מתמודדת עם כאבה ועם זיכרון האהבה המיוחדת שהיתה מנת חלקה. מפגשיה עם פרינס, עובד זר שאימת הגירוש מרחפת מעליו, עם יהלי, חבר ילדות שחוזר לחייה ועם שרה, קשישה צופנת סוד, מלמדים אותה כיצד להילחם על זכותה
איפה זה רחוב כינרת, שאלתי את הבחורה שטיילה עם הכלב בלילה בנווה צדק. היא ענתה לי שהיא גרה שם, אז אמרתי לה שאשמח לראות את דירתה כדי להבין מה "הסטנדרט" באזור, כי אני מחפש דירה. עלינו אליה הביתה. היא הציעה לי קפה, אחר כך עוגיות, אחרי זה סיגריה ואחר כך קצת וויסקי.
היא נשכבה לידי במיטה והסתכלנו אחד על השני בעימים. היא הדליקה סיגריה ואני הד
אורן, רווק בן 32, מחפש אהבת אמת ומוצא בעיקר קשרים חלופיים. הוא מומחה בלהתחיל אך מתקשה בלהמשיך. אל מול הזיוף והעמדת הפנים של "שוק הבשר", אורן וחבריו הנשואים והגרושים מנסים לפצח את הכשל המיתולוגי בתקשורת בין גברים לנשים בעיר הגדולה, תוך מסע שנון, אנושי ומציאותי המסופר בכנות ובגובה העיניים.
יצחק דרורי - "המוח", העלה על הכתב את קורות חייו לאחר מעצרו, בחודש ספטמבר ,1987כחשוד בתכנון וביצוע שוד הכספות הגדול בבנק הפועלים בירושלים, שנערך בחודש פברואר 1985.
הספר נכתב במשך כשנה בין כותלי בית - הסוהר באר - שבע, למרות התנגדות נחרצת של של שלטונות שירות בתי - הסוהר ומשרד המשטרה לסייע לאסיר בעבודתו.
מבית - המעצר, שם היה כלוא עד תום ההלי
דיו חיוור הוא שם הלהיט הגדול של להקת ג'ימי X, שכמעט היתה לאגדה והתפרקה בנסיבות מסתוריות רגע לפני הפריצה קדימה.
שנים רבות אחרי הקונצרט האחרון של הלהקה, שנגמר באסון, נסחפים חייהן של כמה דמויות למערבולת מסוכנת שאין ממנה מוצא.
בעלה של גרייס לוסון נעלם. היא מקבלת איומים על חיי ילדיה. המשטרה לא מאמינה לה. וכל חבריה מסתירים ממנה משהו.
גר
"... משכתי בכל כוחי, אך לשווא.
כאילו הייתי יצוק במלט. לא צלחתי לנוע. שוב רציתי לבכות, אך חשתי רק גוש מוצק בגרוני.
זהו זה, זה המוות. סופי יהיה בביצה הזאת. השלמתי.
ידעתי שאין לי כוח, וידעתי שאין כוח בעולם שיושיט לי יד וימשה אותי מן הבוץ".
הם היו ארבעה שיצאו לג'ונגל הבוליביאני: קרל, עבריין אוסטרי שהתחזה לגיאולוג, מרקוס השוויצרי, קווין האמ
"אני שומע אותה יוצאת מהמקלחת, ויכול ממש לראות, דרך הקיר, איך היא מברישה את השיער הארוך שלה, פורמת את הקשרים עד שהוא נהיה חלק. אני שומע אותה מדברת, לא ברור עם מי. אני לא מבין אף מילה, אבל הטון מוצא חן בעיני. מלא מרץ, דעתני, נכון תמיד לפרוץ בצחוק. אני חושב לעצמי: גם היא לבד בבית. בדיוק כמוני." עמיר ונועה, זוג סטודנטים, עוברים לגור יחד בפעם הר