מדף הספרים של לואיס - הספרים שדירג

"ניגשנו למזוודה. היא היתה צרורה בחבל קש עבה וקלוע, קשור במצולב. היתרנו אותה מכבליה ופתחנו אותה בדממה. אור הפנס האיר את ערימות הספרים שבתוכה ; הסופרים המערביים הגדולים קיבלו אותנו בזרועות פתוחות : בראשם ניצב ידידנו בלזק, עם חמישה או שישה רומנים, ואחריו ויקטור הוגו, סטנדל, דיומא, פלובר, בודלייר, רומן רולן, רוסו, טולסטוי, גוגול, דוסטויבס

``רביעיית רוזנדורף`` היא רביעיית כלי-קשת, שהקימו בשנת 1936 בתל-אביב נגנים מחברי התזמורת הארצישראלית שיסד אז ברוניסלב הוברמן. בחמישה קולות מסופר כאן סיפורם של ארבעת המוסיקאים ושל יחסי הגומלין ביניהם ובין כל אחד מהם לארץ החדשה שביקשו להקים בה מקדש מעט לתרבות האירופית שנעקרו ממנה. וכל זאת בצל ``המאורעות`` והאיום הגובר והולך של מלחמת העו

סיפורי ההיגיון והחקירה – "חיפושית הזהב", "הבית ברחוב מוֹרְג", "תעלומת מארי רוֹזֶ'ה", "המכתב הגנוב". סיפורי האימה – "מסכת המוות האדום", "החתול השחור", "הבור והמטוטלת", "ויליאם וילסון", "נפילתו של בית אָשר", "הדיוקן האובָלי", "הלב הגלאי", ושישה נוספים. שתי הרפתקאות ימיות... אדגר אלן פו, מבעלי הדמיון-היוצר הגדולים שידע העולם אי-פעם, כתב את ס

אין אדם שאין לו חרדות. למרות השפע והרווחה היחסית שבחיינו, אנו מוצפים בחרדות הנובעות מהצורך לקבל כל הזמן החלטות, משפע המידע המציף אותנו, מהתחרותיות וההשוואה הבלתי פוסקת לאחר, מהרצון להצליח ולקבל את הטוב ביותר בכל תחום. תמיד ישנה חרדה בתהליך, והיא מקור תחושת המצוקה. לעיתים החרדות קלות וכמעט לא מורגשות, ולעתים הן משבשות את החיים. מוד

"מרוב געגועים למראהו של יוּסֶף היה חָ'לִיל מנסה ללוותו בהרפתקאותיו. הוא היה בורר לו תחנות במסע ורואה אותו, רואה אותו שם פוסע ורואה אותו עומד, רואה אותו יושב איתם, שותה תה ועיניו בנעליים הצבאיות הגדולות שלו, רואה אותו משחק במכונות המשחק, מביא להם פיתות חמות מתובלות, שוטף כוסות ושומע בדיחות לא מוצלחות, ולא אכפת לו. הוא ראה אותו מסתכל ב

"העלו אותו על משאית שלקחה אותו אל הצינוק... על השולחן ערימת דפים לבנים, עט נובע וקסת דיו. על השולחן הזה היה על יאלו לכתוב את סיפור חייו. אילו היה משורר היה כותב שטבע בבאר המילים, שנפל על צווארו של הלילה, שהדיו שלו היה שחור משחור הליל. אילו היה סופר היה מגולל את זיכרונותיו ברצף, ומעניק להם את הכותרת 'עין ורד'. היה פותח את הסיפור בילד הקטן,

סיפורה של משפחה אחת בממלכה האוסטרית-ההונגרית: אבי המשפחה, חייל נוקשה ומוגבל שזכה בתואר אצולה על מעשה גבורה; הבן, שר-מחוז, פקיד קפדן שמתגלים בו הסדר הקיים והשמרנות; והנכד, קצין-צבא חלש שאינו מסוגל להתרומם למדרגת אבותיו. על-ידי פרשיות חייהם המחבר מעמיד בראיה פסיכולוגית וחברתית דקה דיוקן-מופת של אימפריה בשקיעתה ערב מלחמת העולם הראשו

"יחיד ומיוחד היה ברל כצנלסון (1887-1944) בין מנהיגי היישוב ותנועת העבודה – במקוריות מחשבתו, ברגישותו האנושית, בעומק שורשיו, בזיקתו לתרבות ולספרות העברית, בסמכותו הרוחנית הבלתי-מעורערת, באתוס היוצר שהיה טבוע בו. וכן ביחסיו עם בני-אדם ובייחוד עם בני הנעורים. תמיד במרכזם של הוויכוחים הציבוריים. תמיד בלב הסערה; בר-פלוגתא חריף ותקיף, ואף-על

הקצין הצעיר אנטון הופמילר מוזמן לאחוזתו של ההונגרי העשיר לאיוש קשפאלבה, שם הוא פוגש בבתו הנכה אדית ומפתח חיבה חומלת אליה. אדית מתאהבת בו, וכאשר מתפתחת תקווה להחלמתה, הופמילר מציע להינשא לה כשתחלים, בתקווה שההבטחה תדרבן אותה להתחיל בטיפול. אולם, מחשש ללעג ובוז, הוא מתכחש להבטחה בפומבי, וכשאדית למדה על כך היא מתאבדת. הלום אשמה, הומפי

סיפורה של אשה צעירה ורגישה, שחיי הנישואין שלה מגיעים למשבר. אגב עקיבה אחר מהלך חייה והרפתקאות - האהבים שהיא נקלעת לתוכן נפרש לפנינו הוי "החוג הנוצץ" בחברה הישראלית, על טיפוסיו השונים תיאור כן ואותנטי, חושפני וביקורתי. ספרה השני של מחברת - ברקיע החמישי".