אגדות חז"ל הן עולמות שנדחסו לשורות אחדות.
סוד כוחן הוא סוד הצמצום, אבל זהו גם המחסום החוצץ בינן לבינינו.
מה שמסופר בהן הוא תמיד רק קצה הקרחון, בעוד שאת הקרחון עצמו אפשר רק להסיק, לנחש, לנסות לשחזר.
ללמוד לקרוא אותן, משמע ללמוד לקרוא שתיקות.
דרוש, כמובן, ידע היסטורי, לשוני ותרבותי כדי לדובב את השתיקות ולשחזר את העולם האנושי האבוד ו
אפתח בהתנצלות מקובל בתרגומים יפנים שהמתרגם מקדים בהתנצלות, אבל אני, עוד יותר מהמתרגם היפני, מרגיש חייב בהתנצלות. הרי איש לא מינה אותי לפרש ולתרגם את ספר התורה של חכמי הטאו, לקחת את כתר הכתבים הסיניים, לבתרו בסכין לחלקים על נייר, ולהלבישו גלימה עברית קשה, נוקשה וצעקנית. האם יש בי מספיק אהבת אמת אל הטאו, ואני לא מתכוון לאהבת המחברת, ה
דרך הקסם - המדריך העברי הראשון לדת הקדומה, אומנות הכשף, וויקה, ותנועת האלה.
האם עמדתם פעם מול יופיו של הטבע נפעמים מנוכחות אלוהית? התמלאתם בתחושת אפשרויות פתוחות למראה זריחת ירח מלא? הרגשתם שיש בכם כוחות קסם, אילו רק היו מגלים לכם איך להשתמש בהם? דרך הקסם הוא מדריך בסיסי ומקיף למשפחת דרכים רוחניות המוכרות יותר ויותר בעולם המערבי, ה
ניל גיימן ("אלים אמריקאים", "קורליין") ומייקל ריבס ("אזור הדמדומים", "מסע בין כוכבים: הדור הבא") בסיפור של הרפתקה, סכנה, קסם, מדע, ידידות, חלליות – וכמובן, המלחמה להצלתם של כל בני האדם שבכל העולמות האפשריים.
ג´ואי הארקר אינו גיבור.
ג´ואי הארקר, אם נודה על האמת, הוא הטיפוס שילך לאיבוד בבית של עצמו.
אבל יום אחד ג´ואי ממש הולך לאיבוד. הוא י
"סיפורים הם כלי נשק יעיל יותר מחרבות.
החרבות יכולות להרוג רק את מי שניצב מולן, ואילו הסיפורים קובעים מי יחיה ומי ימות גם בדורות הבאים".
שלומעם, נער מן העיר צרידה שבנחלת אפרים, נוטש את ביתו בניסיון לגלות את הפתרון לסודות שמעיקים עליו מילדותו.
בשיאו של מסע מיוסר הוא פוגש את "הנסיכה המשוגעת" ומגלה את האמת המדהימה על משפחתו ועל נסיבו
וַתִּקַּח תָּמָר אֵפֶר עַל-רֹאשָׁהּ וּכְתֹנֶת הַפַּסִּים אֲשֶׁר עָלֶיהָ קָרָעָה וַתָּשֶׂם יָדָהּ עַל-רֹאשָׁהּ וַתֵּלֶךְ הָלוֹךְ וְזָעָקָה
קול זעקתה הנואשת של תמר בת דוד, שנפלה קורבן לאונס בידי אחיה אמנון, עדיין מהדהד באוזנינו גם לאחר אלפי השנים שחלפו מאז. רומן זה מגולל את מעשה האונס ואת הנקמה שנקם אחיה אבשלום באמנון. הוא מבי
אב ובן הולכים לבדם לאורך כביש בין־מדינתי באמריקה החרוכה. דבר לא זע בנוף פרט לאפר המתפזר ברוח. אובך קבוע מסתיר את אור השמש. הכול אפור והקור מקפיא. המים בנהרות עכורים, וצבע הוא רק זיכרון רחוק. הם הולכים לכיוון הים, למרות שאינם יודעים מה מצפה להם שם. אין להם דבר פרט לבגדים הבלויים שלגופם, עגלת סופרמרקט מקרטעת, אקדח טעון בשני כדורים והאח