מדף הספרים של בתשי - הספרים שדירגה

100 חורפים הוא סאגה משפחתית רחבת - יריעה שתחילתה בחורף 1883 באחוזת הרוזן גריז'נובסקי שביערות פולין, וסופה בתל אביב של סוף המאה העשרים. בבוקר חורפי אחד יוצאת פאני המשרתת ליער ומוצאת שם נער מוטל על האדמה הלחה. בין הנער לפאני נרקמת מערכת יחסים שהיא תחילתה של שושלת משפחתית ענפה. מכאן והלאה נסחף הקורא ועוקב אחר גיבורי הסיפור, שאורגים יח

איך פיראטים דמוקרטים מחלקים מטמון? כיצד אפשר למכור 100 שקל ב-200 שקל? כיצד להתחיל עם בחורות ולהישאר בחיים? מהי תורת המשחקים? מה הסיכוי לזכות בטוטו ובלוטו? איך תחרויות יופי קשורות לשוק ההון? האם אנשים מתנהגים באופן רציונאלי? מה הקשר בין הרנן קורטז להנרי החמישי? מהי השיטה האופטימאלית למשחקי קזינו? מהי המשמעות האמיתית של טכסי החיזו

אנה היא נערה רגילה, מלבד עובדה אחת ההופכת את יחסיה עם משפחתה לטעונים רגשית: הוריה הולידו אותה רק כדי שאחותה הגדולה, קייט, תוכל להילחם בלוקמיה שלה. בגיל 13, כמו רוב המתבגרים, אנה מתחילה לשאול את עצמה מי היא באמת, שכן תמיד הוגדרה ביחס לאחותה. כך היא מקבלת החלטה שאולי אין להעלותה על הדעת, החלטה שתקרע את משפחתה לגזרים ושעלולה להיות הרת-אס

ז'וזה סאראמאגו, חתן פרס נובל לספרות, חוזר כאן ל'על העיוורון' הבלתי-נשכח שלו ברומאן המשך, שהוא גם ניגוד.      העלילה של 'על הפיקחון' נפתחת ארבע שנים לאחר שבלי שום הסבר נעלם כלעומת-שבא העיוורון הלבן שתקף את כל האזרחים, פרט לאשתו של רופא-העיניים, היחידה שנותרה פקוחת-עיניים. אשתו של רופא-העיניים תופיע גם בספר זה, בתוך כל השישה, בני-חבורת

תרה, הרומן החדש של צרויה שלו, מתחיל לאחר השבר: אלה מילר, ארכיאולוגית בת 36, הנשואה לאמנון, שאותו פגשה והעריצה כשהיה מנהל החפירה שבה השתתפה, מחליטה בפתאומיות לפרק את המשפחה שלה, למען פנטזיות על חופש ואי - תלות. ההחלטה הזאת מטילה אותה למערבולת של אשמה וספקות, המתגברת דוקא כאשר היא נקשרת לעודד, פסיכיאטר שגם משפחתו התפרקה, והשניים מנסי

הדס, מתמחה בבית - המשפט המחוזי בתל - אביב, מבקשת כבדרך אגב מסבתה רחל לספר לה על אהבה נושנה מימי עלומיה. סיפור שמתחיל באורח תמים לכאורה הופך במהרה למסע מדהים לתוך חייה המרתקים של אשה צעירה, גאה וסוערת. סודות אפלים, תשוקות, תהפוכות גורל, אהבות, אכזבות והחמצות על רקע מאורעות היסטוריים ששינו את פני המאה ועיצבו את דמות היישוב היהודי באר

מכונית נתקעת לפני רמזור שהתחלף לירוק. הנהג צועק משהו. מסתבר שהתעוור פתאום. אין זה עיוורון שחור; הוא רואה הכל לבן, כאילו נפל לתוך ים של חלב. מישהו מתנדב להסיע אותו הביתה. כשאשתו חוזרת, היא לוקחת אותו לרופא - עיניים, אבל עליהם לנסוע במונית, כי המתנדב טוב - הלב גנב את מכוניתם. בחדר - ההמתנה של הרופא נמצאים זקן עם רטייה על עינו, ילד פוזל,

"ידעתי. ידעתי מיד שיש צורך בעגיל הפנינה. הוא ישלים את הציור." בדלפט המשגשגת של המאה השבע - עשרה ידע כל אחד את מקומו: עשירים ועניים, קתולים ופרוטסטנטים אדון ומשרתת. כשמגיעה הנערה חריט לביתו של הצייר ורמר, ברור לה מקומה: עבודות בית, כביסה, וטיפול בשישה ילדים. איש אינו צופה מראש שהתנהגותה השקטה של חריט, התפיסה המהירה שלה, והקסם של ציורי

איכר זקן וחולה המתגורר בכפר קטן בדרום איטליה נאלץ לעבור לביתם הבורגני של בנו וכלתו במילאנו לצורך השגחה רפואית.  הוא מתעב את החיים בעיר הצפונית המנוכרת שהשמים בה אפורים והאוכל תפל, אבל שם הוא מוצא שתי אהבות אחרונות - אהבת אישה ואהבת סב לנכדו הפעוט. הקשר עם האישה והילד מעניק לימיו האחרונים של הזקן משמעות חדשה לגמרי. מתברר שיש בידו

פעם בדור מופיע ספר המשנה את חייהם של קוראיו. האלכימאי הוא ספר כזה, אולי בשל המשמעות האוניברסלית שלו: אדם נוטש את אורח חייו ויוצא להגשים חלום. בסיומו של מסע ארוך ורב השראה הוא מגלה אמיתות מופלאות, על החוכמה שבהקשבה לרחשי לבנו, על היכולת לזהות אותות הנקרים לנו במסלול חיינו, על חשיבותה של התבוננות בעצמנו, ומעל הכול - על הצורך ללכת בעקב

גרעינים לבנים הוא רומן הטווה במקביל את סיפוריהן של שתי נשים הנעות בין פריצת מסגרת לרצון להשתייך, בהפרש של מאה שנה זו מזו. אסנת היא אשה עשירה ומצליחה הנושאת עימה צלקות-ילדות של יתמות ועוני. רבקה היא נערת כפר רומנייה ההופכת לאיכרה ציונית נלהבת מזכרון יעקב, ולאחר מכן, בעקבות נישואיה, לאשה אצילה, מורמת מעם ואומללה. יוכי ברנדס מפליאה

רופא אומר לאישה שיש לה שישה חודשים לחיות. "יש משהו שאני יכולה לעשות?" היא שואלת. "כן, יש," הרופא עונה. "את יכולה להתחתן עם רואה חשבון שמתמחה במסים." "איך זה יעזור לי להתגבר על מחלתי?" שואלת האישה. "אה, זה לא יעזור לך בעניין המחלה," אומר הרופא, "אבל ששת החודשים האלה ייראו לך כמו נצח." הבדיחה הנ"ל מעלה שאלה פילוסופית - איך יכול דבר סופי כמ

"הרומנטיקנים יקראו לו סיפור אהבה, הציניקנים יקראו לו טרגדיה, לדעתי יש בו קצת משניהם"... כך מגדיר הסופר את אחד מסיפורי האהבה המרגשים שקראתם אי פעם - היומן מאת ניקולס ספארקס. זהו רומן ראשון של סופר בן 30, שזכה לפרסום עוד לפני הופעתו, כשכתב היד שלו נרכש לפרסום במיליון דולר. הספר מתאר סיפור אהבה מרגש של בני זוג מאז שנות העשרה שלהם ועד גיל

שני זוגות נשואים, ענת ודרור, ללה ונפתלי, מנהלים יחד חיים של חברות, קרבה ואהבה על פני שנים רבות. בקיץ סוער ורב תהפוכות אחד נפער שבר עמוק בחייהם של הארבעה. בגידה, בלתי צפויה ואסורה כמעט כגילוי עריות, מזעזעת ומפוררת את תמונת השגרה והאושר. בקיץ הזה יתעמתו ללה, נפתלי, ענת ודרור עם אהוביהם, עם עברם ועם עצמם, ובסופו ? דבר לא יהיה עוד כשהיה. של

מורה להיסטוריה בבית ספר תיכון, בן 38, שואל סרט וידיאו, שהמליץ עליו חבר - לעבודה: לא איזו יצירת - מופת קולנועית, אלא רק בידור של שעה - וחצי, שיוכל להסיח את דעתו מן הדכדוך שלו (הוא גרוש, ואינו רוצה להיזכר למה התגרש; ואת הקשר עם החברה הנוכחית שלו הוא רוצה לנתק ואינו מצליח). לאימתו הוא מגלה ששחקן - משנה בסרט, המופיע בתפקיד צצדי של פקיד - קבלה בב

מי אחראי לדיווחים על שימפנזה המדבר בשפת האדם? האם הצליחו המדענים לבודד את גן השתלטנות? האם הגן הבלונדיני נמצא על סף הכחדה? האם השתלטו מדענים על גן המונע את מחלת הסרטן? העתיד על פי "הלאה" כבר כאן, והוא נשלט בידי בעלי הון חסרי מצפון, אשר במעבדותיהם מפתחים מדענים עולם גנטי חדש. עולם בו שום דבר אינו נראה עוד כפי שהוא, ואפשרויות חדשו

אספרנסה גנץ, זונה יהודיה מבואנוס-איירס, חושפת בפני בתה את סודה: היא, אמה וסבתה היו זונות יהודיות. חייהן היו כרוכים בטבעת כשפים שהועברה מאם לבתה, מדור לדור. הספר מבוסס על סיפורו של ארגון הסרסורים היהודיים, "צבי מגדל", שפעל בבואנוס איירס בשנים 1870-1930. חברי הארגון אספו בנות יהודיות בפולין ובליטא, סחרו בהן במכירות פומביות ושיעבדו אותן ל

בחודש החמישי להריונה מתאהבת נוגה בעופר, נגן קונטרבס שפגשה בקונצרט, נשוי ואב לבת. בערב הזה מתרסקת בבת אחת שגרת חיי הנישואים שלה עם הגבר שליווה אותה באהבה וברעות מאז ילדותה. מכאן ואילך יישאבו כל גיבורי הספר להרפתקה מסוכנת, הטעונה במתח הבלתי נסבל שבין המותר לאסור, בין הזיה למציאות, בין נאמנות לבוגדנות ובין אושר העולה על גדותיו לאו