מדף הספרים של ליידי גודייבה - הספרים שדירגה

דוד שמעוני, אברהם שלונסקי, אורי צבי גרינברג, ש"י עגנון, חיים הזז, נתן אלתרמן, יונתן רטוש, אהרון אמיר, ברוך קורצווייל, דב סדן, אהרן אפלפלד ועמוס עוז – הם ויצירתם – הם נשואי המאמרים והמסות שכונסו בהמאבק על הזיכרון. המחבר ממקד את הדיון בנקודות המפגש על הספרות, החברה והתרבות ומעלה סדרה של שאלות הנוגעות באידיאולוגיות, באתוסים ובדימויי ה

בימים אלה רואה אור בהוצאת ינשוף הספר- "דרך שלושת הימים" שכתב ג'וזף בויידן הקנדי. הספר זכה לשבחי הביקורת,תורגם לשפות רבות , זכה בפרסים רבים ואף נבחר לספר הטוב של שנת 2006 באמאזון. כמו כן זכה להצלחה מסחרית וכיכב ברשימות רבי המכר בקנדה דרך שלושת הימים עוסק בסיפורו של קסוויאר בירד, אינדיאני החוזר ממלחמת העולם הראשונה, קטוע רגל ומכור למו

"הרומן הגדול ביותר שנכתב אי-פעם על העתיד."   מאז יצא לאור ב-1932, היה עולם חדש, מופלא לאחד הספרים המפורסמים, המדוברים והמצוטטים ביותר במאה העשרים. כמו 1984, הוא טבע מושגים שהשתגרו לבלי-הפרד במילון החברתי-פוליטי. על רקע השפל הכלכלי הנורא של שנות השלושים, ראה האקסלי כיצד החזון המבעית ששירטט מתממש והולך במדינת משטרה שהיעילות היא בה חזות הכ

אחת שאלתי הוא סיפור התבגרותו של גבר ישראלי, ושל מסע חיפושיו אחר החלק החסר בנפשו. ענר קומרה, שנולד למשפחה ירושלמית דתית-לאומית, עוזב את משפחתו כדי להפוך לחרדי, עוזב את אשתו כדי להפוך לחילוני, עוזב את ירושלים כדי להפוך לתל-אביבי, ונעזב על ידי אהובתו כדי לגלות שכל מה שעבר עד כה הם כאין וכאפס לעומת כאב הנטישה, אם על ידי אהובה ואם על ידי ה

בספר מדהים זה חושף הקטור פליסיאנו את סיפור הביזה השיטתית של יצירות אמנות שהיו שייכות ליהודים, בימי מלחמת-העולם השנייה. כיבוש צרפת בידי הנאצים, בין יוני 1940 ל-1944 , איפשר לגרמנים להחרים יצירות נדירות מאספני אמנות ומבעלי גלריות יהודים. יותר מ- 20 אלף יצירות נשלחו לגרמניה, כשרבות מהן מוטבעות בחותמת "רכוש הרייך השלישי". חלקן נועדו למוזיא

"נדרשו לי זמן רב ועולם שלם כדי ללמוד את מה שאני יודע היום על אהבה, על גורל ועל הבחירות שלנו, אבל את המהות קלטתי בהרף עין, בעת שהייתי כבול לקיר ומעונה." כך נפתח שאנטראם, רומן אפי ומהפנט המתרחש בעולם התחתון של בומבי בת זמננו ומספר את סיפורו של לין, שנמלט מכלא שמור באוסטרליה אל רחובותיה הסואנים של עיר זרה כדי להיעלם בה. רדוף וחסר בית, משפ

פגישה מקרית, מבט מהיר, ניחוח בושם... כך נולדה אהבתם הגדולה והבלתי אפשרית של גבר ואישה שלכאורה לא היה דבר שיחבר ביניהם: הוא היה עני, היא הייתה עשירה. הוא היה יהודי, היא הייתה נוצרייה. הוא לא היה גבר מושך, היא הייתה יפהפייה. הוא היה רווק, היא הייתה אשת איש. ואף על פי כן, אהבתם של נפתלי הרץ אימבר, מחבר "התקווה", ובת האצילים אליס, אשתו של לו

שרידי השואה וחוקריה ניצבים אלמים במאמציהם הנואשים להעביר לדורות הבאים את אימתה ולקחיה של אותה תקופה. פרימו לוי (1919 - 1987), כימאי יליד טורינו ששרד מן התופת, זיעזע קוראים ומתעניינים ברחבי העולם ביצירות הפורצות את חומות השחור והשכול. בלשונו הפשוטה והפיוטית, בחום האנושי השופע, הוא מאיר שביב של תקווה וחושף את האדם שלא נשחק ושמר על צלמו.

תמיד היה כמעט נכון הוא המוטו אצל ג'ק טאגר. ג'ק, שפעם היה תחקירן מצליח, כותב עכשיו מאמרי הספד לעיתון יומי בדרום פלורידה, וזומם להחיות את הקריירה העיתונאית שלו במאמר על גוויה מפורסמת כלשהי. ג'ימי סטומה, מנהיגה הידוע לשמצה של להקת ג'ימי וגורי הגירוי שנהרג בתאונת צלילה מפוקפקת, עשוי להיות הגווייה שעליה חלם ג'ק, אם רק יצליח להבין מה קרה שם