מדף הספרים של הדס - הספרים שדירגה

בואי אהובה הרטיטי את לבי, אשמיע צליל נפש חרישי ואז - פוףף!!! אהבה סוערת יש לשופט שאינו שופט למקה במחזהו של חנוך לוין התפרסם כאן לראשונה. בכל מוצאי שבת בשמונה הוא בא אל הזמרת ללללה, מרים לה את הראש להסתכל לה בעיניים והיא משפילה אותן, שואל והיא שותקת, מפרפר והיא מצחקקת. היא זמרת שהעולם הגדול מחכה לה באופק, לשירותה צוות בינלאומי, אבל היא

שלושים - וחמש שנה. שלושים - וחמש שנה - ושש - עשרה הדפסות, והספר עוד נזכר ונקרא. משום כך שמחתי כשפנתה אלי העורכת בבקשה לחדש את הספר, ולא רק את מראהו. הוספתי לו נספח בן חמישה שירים שנכתבו כולם בין 1959 - 1960 ל - 1966, כלומר בין "שירים שונים" לבין מועד הופעתו הראשונה של קובץ זה. כולם שירים מן הגניזה, שלא ראו אור מעולם. והרי הם לפניכם - ללא כל תיקונ

קרול גיליגן, פרופ' באוניברסיטת הרווארד, נותנת כאן ביטוי לאני - מאמין שלה על מקומה של האשה בתיאוריה ההתפתחותית. היא טוענת שהתיאוריה הפסיכולוגית שהייתה מקובלת לא ירדה לדעתן של הנשים, לא הבינה את מניעיהן ומחויבותן המוסרית ולא ראתה את זווית ההסתכלות המיוחדת שלהן על הדברים החשובים בחיים. התיאוריות ההתפתחותיות, טוענת גיליגן, נבנו על ס

מהדורה זו של כוכבים בחוץ רואה אור במלאת עשרים וחמש שנה למותו של המשורר. היא מבוססת בעיקרה על המהדורה הראשונה של הספר בהוצאת` יחדיו (1938), בתוספת התיקונים הקלים שהכניס אלתרמן במהדורות הבאות.

אין כמעט אשה בעולם שהמילה "אוננות" אינה מעוררת בה תגובה רגשית. רובנו מתקשות לדבר על הנושא, וחלקנו, לפעמים, אפילו לא מצליחות להגות את המילה. גם אם אנחנו מספרות לחברות שלנו הכול, חולקות איתן את השמחה והעצב, את התסכולים והפחדים והתקוות – את האוננות שלנו אנחנו כמעט תמיד שומרות לעצמנו. בסוד. כאילו שהיא לא חלק מגופנו, מנפשנו, מחיי הרג