ג'ון קלטנברונר נולד בבייקר, עיירה קטנה וקרתנית במערב התיכון באמריקה. זאת היתה טעותו הראשונה. הוא היה חכם, גאון ממש, ושונה מכל השאר. וזה, בעיירה כמו בייקר, כבר היה חטא לא יסולח. בייקר התעללה בו, רמסה אותו ועשתה לו כל עוול אפשרי. ג'ון נלחם בכל כוחו, אך הובס שוב ושוב, עד שהגיע לתחתית שבתחתית. ואז הוא יצא לנקום.
"זו ההיסטוריה של מהפכה שסטתה מדרכה והתירוצים המצוינים שניתנו על כל צעד ושעל לסילופה ועיוותה של התורה המקורית."
כך תיאר ג'ורג' אורוול את חוות החיות בדש הספר כשיצא לאור ב 1945. הסָטירה הנוקבת על ברית המועצות ושברו של חזון המהפכה בידי מי שנחשב ה"מצפון של בני דורו" עדיין מסעירה את קוראיה ומעוררת מחלוקת. עתה, שנים לאחר קריסתה של ברית ה
אל תביט לאחור. מישהו מסוכן אורב לך, רודף אחריך.
ייתכן שהוא אדם הגון שנדחף בייאושו למעשה קיצוני.
ייתכן שהוא כלב זהוב-פרווה, שאיננו מה שהוא לכאורה.
ייתכן שהוא רוצח שכיר בעל כישרון נדיר לגרום כאב.
ייתכן שהוא אישה יפהפייה עם עבר עצוב ומפחיד.
ואולי הוא יצור פרא מבעית שיצא מתוך סיוט גנטי.
ספרו של דין ר. קונץ, הרודפים, הוגדר על ידי אחד
כפי שידע פרנסיס בייקון, "יש ספרים שצריך לטעום , אחרים שצריך לבלוע ומעטים שצריך ללעוס ולעכל ."
פרמן העכברוש, שנולד במרתף חנות הספרים בכיכר סוליי בבוסטון, בימים האחרונים של חנויות הספרים הנודעות של הכיכר ובתי הבורלסקה הידועים לשמצה שלה, מבין את המימרה הזאת באופן מושלם .
מאחר שהוא נאלץ להתחרות על אוכל עם אחיו ואחיותיו הגדולים ו
על `אלה תולדות` מקובל לומר שהוא אחד הרומאנים היותר חשובים על מלחמת-העולם השניה.
בשנות ה- 80, כשתורגם לאנגלית ולצרפתית, יצאה תהילתה של מורנטה גם אל מחוץ לארצה.
יש בספר הזה הרבה ממה שבגללו האנושות קוראת ספרים, ולא נותר אלא לצטט את המבקר מן ה`סנדי טיימז`, שמנסה תארים כמו "קודר, מפחיד...
ועם זאת מצליח להיות שמח, מותח ומשחרר", אבל מרים ידיי