מדף הספרים של Yaeli - הספרים שדירגה

לב המאפלייה הוא סיפור קורותיו של יורד-ים בשירות מוסדות האימפריה הבריטית, המנצלת את אדמת אפריקה ותושביה ה"פראיים". בעין ביקורתית, בפליאה ובאירוניה דקה מתאר המחבר את כוחו של האדם הלבן ואטימות לבו. ג`וזף קונראד (1857-1924), סופר אנגלי ממוצא פולני. שירת בצי הסוחר הבריטי במשך 16 שנה וסייר בחלקי תבל רבים. יצירתו עוסקת במאבק האנושי במצבי משבר

"פעם אחת, לפני ימים רבים מאוד, ביום ששי שעבר בערך, פו. הדב חי לו לבדן ביער..." סיפורי פו הדב מאת א"א מילן ראו אור ב - 1926 ומאז כבשו את דמיונם של מיליוני קוראים ברחבי העולם. דורות של ילדים יצאו עם פו, חזרזיר, איה וקנגה להרפתקאות ילדות בלתי נשכחות. דורות של מבוגרים תהו על סוד הקסם של פו הדב - ספר ילדים שהפך לאחד מנכסי התרבות בכל הזמנים. פו הדב

לראשונה מוגשת בעברית לקורא הצעיר סדרת ספרי דוקטור סוס שכבשה בסערה את לבותיהם של עשרות מיליוני ילדים ברחבי תבל. רודולף פלש, מגדולי מבקרי ספרות הילדים בארצות - הברית כתב: "דוקטור סוס מתגלה כאחד הסופרים הקלאסיים של ימינו. מה עושה את ספריו לבני אלמות? יש בהם שטף לשוני והבנה מעמיקה כלפי דמיונו היוצר של הילד, יש בהם משהו בלתי - ניתן - להגד

ויסלבה שימבורסקה נולדה בשנת 1923 בעיירה סמוכה לפוזנַן שבפולין ומ-1931 היא מתגוררת בקרקוב. בשנת 1996 הוענק לה פרס נובל לספרות. שירתה מהווה הרהור על גורלו של האדם המיטלטל בין חוקי הביולוגיה ותהפוכות ההיסטוריה. סגנונה תמציתי, צלול, נמנע מהתפרצויות רגשיות ושומר על התבוננות מתוך מרחק. בראיית המציאות שלה תופס מקום מרכזי אינטלקט ביקורתי, ספק

בסדרת ספרוני השירה הפופולארית, 'זוטא', של הוצאת הקיבוץ המאוחד, בה ראו אור בין השאר ספרוני השירה של רחל, אסתר ראב, לאה גולדברג, זלדה, נתן אלתרמן, אלכסנדר פן ועוד, רואה אור עתה ספרה של חנה סנש, הכולל את כל שיריה העבריים ופרקי יומן. את הספר ערך פרופ' עוזי שביט, חבר קיבוץ שדות-ים, קיבוצה של חנה סנש, שאף הוסיף לו אחרית דבר קצרה.

בבודהיזם הטיבטי כפי שהוא מוצג על ידי פמה צ'ודרון, הרגעים הקשים בחיים הם הזדמנות מיוחדת במינה לחוות בצורה עמוקה את ארעיות החיים, להרחיב את מנעד החיים ולפתוח במסע רוחני. באוסף של שיחות עם תלמידים שנערכו בין השנים 1994-1987 מראה צ'ודרון באמצעות רגעים מיוחדים בחייה שלה, ותוך ציטוטים של מורים טיבטים דגולים אחרים, איך ניתן להפיק חיים מלאי

מטפלת, המטפל שלה, וחיינו הנגלים לפנינו. לורי גוטליב היא פסיכולוגית. יש לה קליניקה בלוס אנג'לס. יום אחד פוקד אותה משבר אישי ועולמה נחרב. כדי לטפל בעצמה היא נוחתת בחדרו של וֶנדֶל, פסיכולוג מוזר ומנוסה, שעם הקרחת שלו, בסוודר ומכנסי חאקי, נראה כאילו יצא מסוכנות לליהוק מטפלים. זהו, שלא. בזמן שגוטליב חוקרת את חייהם הפרטיים של המטופלי

הדרמה המרתקת ביותר, סיפור מתח עוצר נשימה - כל אלה אינם מתקרבים אפילו לקרסוליו של סיפור אמיתי, עם אנשים בשר-ודם, עם מקומות שהיו ומקומות שאינם, ובמיוחד כאשר הדברים קרובים כל כך, וכל אחד יכול למצוא בהם קצת ממשפחתו, מסיפורו ומעצמו. בסיפור חייה של רות בונדי אין חרטה ואין זעם, אפילו לא נוסטלגיה. יש בו קצת עצב, הרבה חיוך, ובמפתיע - פליאה של מי

אל ספרי התיעוד והמחקר על גטו טרזין מצטרף ספר ייחודי זה, העוסק בהיבטים מיוחדים של הגטו וקורות יהודי צ'כיה: הומור כנשק להתמודדות עם חיי היום יום בטרזין, מעמד המיוחסים, גורלן של הנשים, מפעל עזרה של איש צעיר, ילדים במחנה המשפחות באושוויץ ועוד. "הייתי רוצה שגטו טרזין ייזכר כפי שהיה", כותבת רות בונדי. "מקום של התעלות נפש וגם של קשיחות, של

"החיים נשארו, כפי שהיו בימים רחוקים, הליכה ביער חשוך, שורץ חיות טרף ושורדים, וכיסופים לאור דולק בקצה הדרך". כותבת רות בונדי, ילידת פראג, ניצולת שואה, עיתונאית, סופרת, מתרגמת, אשה מיוחדת במינה. כמי שטעמה את צליפות החיים ויכלה להן, היא מביטה על החיים בפרספקטיבה מפוכחת, משועשעת וחכמה, ומספרת על הלבטים והחדווה שביצירה, על החיפוש הנואש אחר

מיליוני ילדים בעולם נהנים מאותם תעלולים שונים ומשנים של מקס ומוריץ פורעי החק קוראים, נהנים ופורצים בצחוק. גם אתם תצחקו מאותו תעלול בו השנים חסלו יום אחד את הלול, תקראו מה עשו לאותו החיט שקפץ וטבע בתוך נחל (כמעט...) ואיך שהצמד זמם להפציץ את בית המורה הכפרי האמיץ ואיך שהרגיזו בכפר כל אדם ומדוע הדוד במטה לא נרדם ואיך שהשנים גונבים כעכי

As grippingly as any novelist, preeminent World War II historian Stephen Ambrose tells the horrifying, hallucinatory saga of Easy Company, whose 147 members he calls the nonpareil combat paratroopers on earth circa 1941 - 45. Ambrose takes us along on Easy Company's trip from grueling basic training

על אף העובדה שהמזרח התיכון, בו אנו שוכנים, הינו ערבי ומוסלמי ברובו הגדול, היכרותו של הציבור הישראלי עם ההיסטוריה והתרבות של עמי האזור מצומצמת למדי. אחת התוצאות מכך היא דימויה הנמוך של מסורת עדות המזרח, אשר מוצאן, הווי חייהן ולשונותיהן מעוגנים בתרבות זו. הכרת המורשת העות'מנית בחיי המזרח התיכון הינה, במידה רבה, המפתח החשוב להבנת הרק

"הכאב של דיכאון קשה הוא משהו אשר אלה שלא סבלו ממנו לא מסוגלים בשום אופן להעלות בדמיונם, ובמקרים רבים הוא הורג מפני שאי-אפשר יותר לשאת את המצוקה". ויליאם סטיירון, חשֵׁכה נראֵית חשיכה נראית הוא מסמך מרתק, מכאיב, מעורר מחשבה – וגם אופטימי. זהו תיעוד אישי, כן וחושפני, של הדיכאון הקליני שהיכה בסופר ויליאם סטיירון והביא אותו עד אל סף הת

לא ראיתי חיילים שמחים הוא ספר מרגש, משעשע וחכם על אהבות ולבטי נפש של חיילים לפני מלחמת יום כיפור, במהלכה ואחריה. זהו הספר הראשון שכתב מישקה בן-דוד, והוא מובא מחדש במלאות ארבעים שנה למלחמה ובצירוף אחרית דבר מאת מחברו. "סיפור קולח, מרתק, גדוש הפתעות, מצחיק... משפטים לא מעטים קראתי פעמיים ושלוש כדי לחזור וליהנות מטעמם, מסצנות ואמירות

על פני השטח, הכל בסדר אצל הילי: יש לה עבודה טובה שהיא אוהבת, בן זוג מגונן ויציב, דירה, חיים. היא לא בקשר עם ההורים שלה כבר שנים, אבל משפחה זה הרי מסובך אצל כולם, זה לא אומר שמשהו לא בסדר. מתחת לפני השטח רוחש העבר של הילי – הורות מנוכרת, ילדות בלתי נראית, חיים שבהם הכל בסדר, אבל רק כלפי חוץ. להילי נדמה שהיא השאירה את כל זה מאחוריה, ובכל זאת

אל שולחן פינתי קטן בקפה ״גלוק״ הווינאי בתחילת המאה העשרים ישב יום-יום מהגר יהודי מרוסיה. תכירו: יעקב מנדל. מבוקר עד ערב נבר מנדל באדיקות טקסית, כשיכור השותה כוס אחר כוס של המשקה האהוב עליו, בספרים, בקטלוגים, ברשימות ובפתקאות, וחקקאותם בזיכרונו. העולם החיצוני ומאורעותיו היו זרים לו. אספני הספרים, החוקרים והסטודנטים עלו לרגל אל הש