מדף הספרים של blah - הספרים שדירגה

נִטשו את חייכם לשלושה חודשים, פשוט היעלמו. השאירו מאחור את כל מה שמפריע לכם לכתוב את יצירת המופת שלכם: את עבודתכם ומשפחתכם וביתכם, את כל ההתחייבויות והסחות הדעת. תנו לכל זה לחכות במשך שלושה חודשים. התארחו עם הדומים לכם ברוחם באתר שהותאם לעידוד ההתמקדות המוחלטת ביצירה. מזון ומגורים כלולים באירוח. הַמרו על חלקיק קטן מחייכם למען ההזד

אימה לתענוג... נפלא... סטיפן קינג במיטבו... סופר מהמעלה הראשונה כותב על הצרחה הראשונית... / "יוסטון כרוניקל" פול שלדון הוא סופר רבי מכר, שמצא לבסוף את המעריצה הגדולה ביותר שלו - אנני וילקס. אך היא יותר מסתם "קורא מתמיד", היא האחות המטפלת בו אחרי תאונת דרכים. אולם היא גם השובה שלו, הסוהרת הכולאת אותו בביתה המבודד שבהרי הרוקי, והיא רוצה שהו

במשך 12 שנים ארוכות, הוחזק אסיר בשם סיריוס בלק במאסר במבצר אזקבאן המצמרר, כלא הקסמים. סיפרו שהאיש, שהורשע ברצח שלושה-עשר אנשים בקללה אחת, הוא גם היורש הנבחר של אדון האופל, הלורד וולדמורט. כעת בלק ברח מהכלא ויצא אחרי הארי כדי לסיים את מלאכתו. חייו של הארי פוטר נתונים בסכנה, אפילו בין חומות בית-ספרו הקסום, ואפילו כשהוא מוקף בחבריו הטוב

לא פשוט להיות ילד. תשאלו את גרג הֶפְלִי, שמתחיל ללמוד בחטיבת ביניים ומוצא את עצמו לפתע מוקף בילדים מופרעים, בילדות מעצבנות ובבריונים שכבר מזמן התחילו להתגלח. יומנו של חנון הוא ספר מפתיע ומשעשע, המלווה את הגיבור שלו במשך שנת לימודים אחת. תחוו איתו מצבים מביכים ורגישים, הצלחות וכישלונות, ותגלו שבסופו של דבר, חוש ההומור תמיד מנצח.

הדרסלים היו כה אכזריים וגועליים, עד כי אותו קיץ הארי פוטר ממש השתוקק לחזור לבית הספר הוגוורטס לכישוף ולקוסמות. אלא שעוד לפני שהוא מספיק לארוז את המזוודות שלו, הארי מקבל אזהרה מיצור מוזר וקסום בשם דובי, שאומר שאם הארי פוטר יחזור להוגוורטס, יתרחש אסון. הארי פוטר הוא קוסם. הוא עכשיו בשנה השנייה שלו בביה"ס הוגוורטס לכישוף ולקוסמות, וה

חייה של ורוניקה הם לכאורה חיים חסרי דאגה. היא צעירה, נבונה ויפה. יש לה משרה טובה והרבה מחזרים. היא מבלה בבארים תוססים ובמועדוני לילה. אבל משהו חסר. אין בחייה לא שמחה גדולה ולא עצב של ממש. כל ימיה דומים זה לזה. ובבוקר 11 בספטמבר 1997 היא מחליטה למות. ורוניקה מחליטה למות הוא ספר מפתיע של פאולו קואלו, מחברו של רב-המכר הבינלאומי האל

אם תשאל את אליס לא תזכה לתשובה, כי המתים אינם מדברים. אולם מתוך יומנה עולות זעקותיה ותחינתה אל הורים וחברה וממסד. זעקתה של אליס אינה מוצאת פורקן ופתרון, זוהי זעקה קשה אשר לפלא יחשב אם לא תיקוב את לבות כולנו, נערים ומבוגרים, ילדים ומחנכים. זעקתה של אליס אות קין היא על מצחנו כי אנו יצרנוה כמו ידינו, ועלינו להתמודד עימה ולפעול שאם לא

מלאני סטריידר מסרבת להימוג. אל עולמנו פלש אויב בלתי נראה. בני אדם הופכים פונדקאים לפולשים הללו, המשתלטים על מוחם בזמן שגופם נותר ללא פגע, וממשיכים בחייהם ללא שינוי למראית עין. מרבית האנושות נפלה בידיהם. כשמלאני, אחת מבני האדם ה"פראיים" האחרונים, נלכדת, היא בטוחה שקִצה הגיע. נוודת, ה"נפש" הפולשת שקיבלה את גופה של מלאני, הוזהרה מהאתגרי

"ידעתי. ידעתי מיד שיש צורך בעגיל הפנינה. הוא ישלים את הציור." בדלפט המשגשגת של המאה השבע - עשרה ידע כל אחד את מקומו: עשירים ועניים, קתולים ופרוטסטנטים אדון ומשרתת. כשמגיעה הנערה חריט לביתו של הצייר ורמר, ברור לה מקומה: עבודות בית, כביסה, וטיפול בשישה ילדים. איש אינו צופה מראש שהתנהגותה השקטה של חריט, התפיסה המהירה שלה, והקסם של ציורי

הארי פוטר מעולם לא היה כוכב של נבחרת קווידיץ' שמזכה את קבוצתו בנקודות תוך כדי רכיבה על מטאטא גבוה מעל האדמה. הוא לא מכיר לחשי קסם, מעולם לא גידל דרקון מביצה, ומעולם לא עטה גלימת היעלמות. הוא מכיר רק את חייו האומללים עם משפחת דרסלי האיומים - דודו ורנון, דודתו פטוניה ובנם הדוחה דאדלי - בריון מפונק, מגודל ושמן. החדר של הארי הוא ארון

כעס צדקני... פחד תמים... מאחר שזעמה של הסבתא לא יצא עדיין מן הכוח אל הפועל, נעשינו, כריס ואני, חסרי זהירות. לא תמיד שמרנו על צניעות בחדר המיטות. היה קשה לחיות יום אחר יום, תוך הסתרה מתמדת של חלקי גופך האינטימיים ביותר מעיני בן - המין האחר. ואם נהיה גלויי לב עד הסוף, לאיש מאיתנו לא אכפת היה מי יראה מה. היה צריך להיות לנו אכפת. היה עלינו להיז

סיפור מחמם לב ובלתי נשכח על משפחה ועל הכלב השובב להפליא שלימד אותם מה באמת חשוב בחיים. ג'ון וג'ני היו רק בתחילת חייהם המשותפים. הם היו צעירים ומאוהבים וחיו חיים נטולי דאגות בביתם הקטן. ואז הם הכניסו לביתם את מארלי, כדור צמר לבנבן, קטן ותוסס בדמות גור של לברדור ריטריבר. מארלי גדל במהירות והיה לכלב גדול ושובב מאין כמותו. הוא ריסק ד

כולם מתים בסוף. טסה בת השש עשרה, שנותרו לה רק חודשים ספורים לחיות, יודעת את זה טוב יותר מכולם. היא הכינה רשימה של עשרה דברים שהיא רוצה לעשות לפני שתמות. משימה מספר אחת: סקס. עוד הערב. אבל לא קל להשיג מה שאת רוצה. וגם אם השגת מה שרצית, זה לא בהכרח מה שהיה נחוץ לך. ולפעמים הדברים שהכי פחות מצפים להם נעשים חשובים. "לפני שאמות" הוא רומן יוצא ד

"אבל, אבל... אבא - " הוא התיישב על קצה מיטתי, כשאני שוכבת על גבי, קפואה ומשתדלת שלא לנשום. עצמתי את עיניי בחזקה עפעפיי נפתחו קמעה להציץ ולראות אם הוא מאמין כי נרדמתי כה עמוק, עד שאני יכולה להיות מתה אפילו, ואפשר שאחרי מותי ארכוש את האצילות של אודרינה - הראשונה - והטובה - יותר ולא אצטרך לשוב לשבת על הכיסא שלה. "עכשיו, עכשיו," אמר בקול רך כשהו

בספרית פועלים רואה אור ספר ראשון בסדרה - 'דמדומים' מאת סטפני מאייר. הספר 'דמדומים' המככב למעלה משנתיים בראש רשימות רבי-המכר של ספרות הנוער בארה"ב ואף זכה לתרגום ללשונות רבות, הוא ראשון בסדרת ספרים שנמכרה במיליוני עותקים. מפנה מסעיר ומפחיד בחייה של איזבלה סוון בת ה-17, מתחולל כשהיא עוברת אל אביה לעיירה גשומה וקודרת, ופוגשת בה את אדו

"לי אין גבולות. אני אשיג את מטרתי בכל מחיר: בידיים, בשיניים, בסכינים, ואפילו על-ידי רצח"! כשדפנה בז'רנו הייתה בת שש-עשרה, נשבעה לנקום בגבר שהיה אהבת נעוריה והתגלה כמפלצת – נקמה איומה. מעונה, מושפלת ועל סף טירוף, נדרה להילחם – כשכל האמצעים כשרים – ולעולם לא להיכנע יותר לפחד. במשך ארבע-עשרה שנה חישלה את עצמה; בהעזה, בנחישות ובעורמה.

חשיש בגיל שתים עשרה... הרואין בגיל שלוש עשרה... עיסוק בזנות בגיל ארבע עשרה... סיפור נעוריה של כריסטיאנה פ. הוא סיפור מדהים, שאינו נותן מנוחה. בגילוי לב חושפני, בדייקנות מפתיעה של זיכרון היורד לפרטים, בפשטות נוקבת עד כדי אכזריות, ובבהירות אינטליגנטית להפליא, מתארת כריסטיאנה את כל מה שעבר עליה ב``שנות הסמים`` שלה, עד אשר עלה בידה - שלא כמ

המנגינה המריאה... הם רקדו עוד ועוד... לזוהר האדמוני של השקיעה, ניצבתי חרש בצלו של קימור והתבוננתי בג'ורי הרוקד עם מלודי במבוא הענקי. היא נראתה נסיכה רוקדת עם מאהבה. האהבה העזה ששררה בין ג'ורי לבין מלודי עוררה בחלציי תשוקה עורגת. לשוב להיות צעירה כמותם... עם הסיכוי לחזור על כל זה... ולעבור את כל זאת בפעם השנייה... לפתע הבחנתי כי בארת ניצב

בשעת ערב מאוחרת, כשהצללים התארכו, ישבתי בשקט וללא נוע ליד אחד מפסלי השיש של פול. שמעתי את הפסלים לוחשים לי על העבר שלעולם לא אשכח; רומזים ברמזים דקים על העתיד שאני מנסה להתעלם ממנו. מרחפים ברוחות - רפאים לאורו החיוור של הירח העולה ואומרים לי מדי יום כי יכולתי והייתי חייבת לעשות אחרת. אלא שאני מה שהייתי תמיד, אישיות המופעלת על ידי רגש

המערכה האחרונה הסתיימה; מחיאות הכפיים רעמו וחזרו ונשמעו כאשר שוב ושוב עלה וירד המסך. לג'וליאן ולי היו שמונה הדרנים, לכל אחד! ורדים אדומים הונחו שוב ושוב בזרועותיי ופרחים הושלכו לעבר הבמה. השפלתי מבטי וראיתי חרצית צהובה אחת ויחידה ועליה פתקה מקופלת. גחנתי על מנת להרים את הפרח, ידעתי עוד לפני שפתחתי את הפתקה כי מכריס נשלחה. ארבע החרצ