“זהירות עלול להכיל ספויילרים.

ספר טיפשי.

הדמויות הרבה יותר דרמטיות, מטומטמות והזויות.....

קאת'י-אוקי היא פשוט כבר לא ניראת קשורה לסיפור בכלל. היה אפשר לכתוב את הסיפור מנקודת המבט של ג'ורי(לא שהוא כ"כ דמות טובה...).
היא נתקלת בכל מיניי ארועים שלא נוגעים לה ואז זה סתם מעצבן.....
גם האובססיה שלה לשניי הילדים של ג'ורי ומלודי....באמת. לפחות היא מטפלת בהם.

כריס-אמממ.... אותו אני חיבבתי . הוא היחיד שפועל בהיגיון(טוב, חוץ מהאהבה שלו לקאת'י...).

ג'ורי-כרגיל הוא מושלם מידיי עד כדיי חוסר אמינות.

בארת-מרירות הייתר שלו ממש מרגיזה. וגם העניין שהוא כל הזמן אומר לקאת'י וכריס שהוא רוצה שיפסיקו להיות זוג....
הוא עוד לא הבין ששניהם דפוקים? הם לא יכולים כבר לעבוד על זה....זה כבר מאוחר מידיי.
חוץ מזה גם הוא דפוק ומגעיל. מה הקטע לנסות להפריד בין מלודי לג'ורי? מה לכל הרוחות יוצא לו מזה?
הוא פשוט דמות צבועה ומפגרת.....

מלודי-סתם כלבה.... אני מבינה שזה קשה כשאת צריכה לדאוג לבעל שנהיה נכה ולשניי ילדים, אבל למה את צריכה לסבך יותר את העניינים
ולשכב עם האח של בעלך ועוד אח"כ לנטוש אותו ואת ילדייך? רציתי באיזשהו שלב להעיף לה כאפה רצינית.
אולי אני סתם לוקחת יותר מידיי ללב. זה סתם עיצבן.....

סנדי וג'ואל-לא עניינו ולא כ"כ הוסיפו....

בקיצור אני לא ממליצה על הספר ובכלל להפסיק לקרוא את הסדרה מהרגע שמסיימים את הספר השני(אולי גם לקרוא את הספר "גן של צללים"-מספר על הסבתא).”

“לאחר שקראתי את כול סדרת הספרים וזה בעצם הספר האחרון.
אני יכולה להגיד ולהמליץ על הספר הזה ועל כול סדרת הספרים של פרחים בעלית הגג.
מומלץ מאוד מאוד מאוד.”

“הספר הרביעי והאחרון בסדרת ה"פרחים" הוא גם המערכה האחרונה בטראגדיה הסבונית המפוארת הזו, שהופכת כמעט קומית מרוב הקצנה והפרזה.

כמעט ולא ניתן לספר את עלילתו בלי לחשוף אותה ולקלקל עבור מי שמתעתד/ת לקרוא. אפשר לספר שכל הסודות המשפחתיים (כמעט) נחשפים סוף סוף, כל החשבונות נסגרים, כל החטאים מתגלים וכל החוטאים נענשים, ובחומרה מרובה.

מי שהגיע עד לכאן לא יוותר על הידיעה "מה קרה בסוף", אבל מי שהתעייף בדרך לא מפסיד יותר מדי.”

“אחד מ3, הראשון פרחים בעליית הגג סיפור הילדים שנולדו בחטא,הסבתא נוצריה אדוקה לאחר נתק ארוך מבתה מסכימה לקבל את הילדים בתנאים לא קלים.
מומלץ.”