מדף הספרים של פיטר פן - הספרים שדירג

נוילנד נבטה בראשו של אשכול נבו לפני 11 שנה, וגם כשעבד על צימר בגבעתיים, ארבעה בתים וגעגוע ו-משאלה אחת ימינה , הוסיף נבו לפתח את נוילנד, ספר אותו הוא מגדיר "הספר שתמיד רצה לכתוב". נוילנד מתרחש ברובו בנופיה הדרמטיים של דרום אמריקה. כדי לכתוב עליהם ארז אשכול נבו תרמיל ומחברת ויצא לתחקיר של שבועיים ביבשת. בדרום אמריקה נפגש עם מכשפים אי

ניו-יורק של שנות ה- 20 וה- 30 של המאה העשרים. הכרך משנה את פניו. גורדי השחקים פורצים אל קו הרגיע, בין האדריכלים מתנהל מאבק איתנים על מראה פניה של העיר. הווארד רוראק, אדריכל צעיר ועיקש, לוחם ללא פשרות למען האדריכלות המודרנית, נגד כל המימסד האדריכלי ונגד דעת הקהל הקונפורמיסטית והשמרנית המאיימת לדרוס אותו. הספר - יצירת המופת של איין ראנד

דמוקרטיה וחופש הם ערכיה האוניברסליים של הרוח האנושית וצורך חיוני של העולם השואף לשלום. שרנסקי תוקף את הערפול המוסרי העומד לפתחנו, אזרחי האומות הדמוקרטיות, וטוען כי המפתח ליישוב סכסוכים במזרח התיכון הוא דמוקרטיזציה של המדינות המעורבות. הספר זכה לשבחים מהנשיא בוש שהמליץ עליו בחום רב לקובעי המדיניות בארצות - הברית. נתן שרנסקי זכה

דניאל וויס, צעיר ישראלי שנפצע במלחמת לבנון השנייה וסובל מטראומה עמוקה, מתעורר לפתע לחיים בעקבות הערכת שמאי מזדמן, הטוען כי השטיחון הקטן שבחדרו, זה שהיה שרוע שנים לרגליו, הוא מעשה אמנות נדיר ורב-ערך. "זה לא שטיח," אומר לו השמאי, "זה ואן גוך, זה ליאונרדו דה וינצ´י, זאת יצירת פאר, והסיפור שמאחוריה לא פחות מעניין מאשר היצירה עצמה!" עדיין

"אני שומע אותה יוצאת מהמקלחת, ויכול ממש לראות, דרך הקיר, איך היא מברישה את השיער הארוך שלה, פורמת את הקשרים עד שהוא נהיה חלק. אני שומע אותה מדברת, לא ברור עם מי. אני לא מבין אף מילה, אבל הטון מוצא חן בעיני. מלא מרץ, דעתני, נכון תמיד לפרוץ בצחוק. אני חושב לעצמי: גם היא לבד בבית. בדיוק כמוני." עמיר ונועה, זוג סטודנטים, עוברים לגור יחד בפעם הר

**מהדורה חדשה דצמבר 2024** “זה היה רעיון של עמיחי, הפתקים. מה שחשבתי, הוא אמר, זה שכל אחד מאיתנו ירשום על פתק איפה הוא רוצה להיות בעוד ארבע שנים, מכל הבחינות. ובעוד ארבע שנים נפתח את הפתקים ונראה מה קרה בינתיים.״ כך, במשחק תמים לכאורה, נפתח הרומן משאלה אחת ימינה. ומכאן —הכול מסתבך. בשנים שחלפו מאז ראה אור לראשונה בשנת 2007, הפך משאלה אחת ימ

בסתיו 2009, בעוד המצור הישראלי על הבדואים הולך ומתהדק, פורץ המרד הבדואי הגדול ומבעיר את הנגב. מנהיג המרד הוא נוירוכירורג בדואי מסורוקה, בנו המאומץ של שייח השייחים של הנגב, בן המדבר שלא ראה סתירה בין ארצו ומורשתו לבין המדינה היהודית שבה חי, עד שהמציאות ניפצה את תקוותיו. בשם המדינה מתייצב מולו בן לעליית הציוניות הוותיקות המתעב את המדב

אינני סובל מצניעות מופרזת, אבל לא הייתי טורח על הספר הזה אילולא התרשמתי כל כך מלווייתי. היא היתה ללא ספק הצלחה מסחררת. ראש הממשלה בכה על קברי, מאות אנשים הצטופפו במעברים, וכמובן שהצלחתי לעורר שערורייה אחת אחרונה בכך שלראשונה בתולדות המדינה נקבר אדם קבורה חילונית בבית קברות אורתודקסי. בתום הלוויה, בעת ששולה צעדה החוצה, היא מלמלה ב

The Fountainhead examines the life of an idealistic young architect, Howard Roark, who prefers to struggle in obscurity rather than compromise his artistic and personal vision by pandering to the prevailing taste in building design.

"גבי המשיך לינוק עד גיל מאוחר והתמכר לתענוג המוזר. בגיל 10 הוא כבר ידע לפתוח חזיות ביד אחת. בגיל 12 הוא היה יונק ודוחף דולרים לתוך החגורה של שירלי ובגיל 16 אחרי כל סיבוב על ציצים, הוא היה מעשן סיגריה. לטענתו של גבי, וקשה לחלוק עליו, צמד עופרים לבנבן, חום ורדרד או צהבהב, הוא אחד המראות היפים בתבל, דוגמא לאחד מפלאי עולם, נוף משובב נפש, מר

יצחק דרורי - "המוח", העלה על הכתב את קורות חייו לאחר מעצרו, בחודש ספטמבר ,1987כחשוד בתכנון וביצוע שוד הכספות הגדול בבנק הפועלים בירושלים, שנערך בחודש פברואר 1985. הספר נכתב במשך כשנה בין כותלי בית - הסוהר באר - שבע, למרות התנגדות נחרצת של של שלטונות שירות בתי - הסוהר ומשרד המשטרה לסייע לאסיר בעבודתו. מבית - המעצר, שם היה כלוא עד תום ההלי

מרג'אן סטראפי מגוללת בספרה סיפור רב - קסם ריאליסטי, פוליטי ויחד עם זאת אינטימי מאוד, שמושתת על סיפור חייה שלה: מארג'י בת ה - 10, ילידת 1969, היא נערה חכמה, שנונה, מעט חצופה, לפעמים שובבה. היא גד?לה בחיקה הנינוח והחם של משפחה בורגנית אמידה בטהראן. אביה מהנדס, אמ? הפמיניסטית צועדת בהפגנות כנגד השאה, ומארג'י עצמה לומדת בבית ספר צרפתי חילוני. הו

חמש שעות לאחר שנמצאת גופה של צעירה בחוף הים של תל אביב, עוצרת המשטרה את יגאל לביא, פקיד במשרד הביטחון, אלמן ואב לשני ילדים. לביא מורשע ברצח ונשלח למאסר עולם. שש-עשרה שנה מאוחר יותר מבקשת בתו, המאמינה בחפותו, לערוך לו משפט חוזר. רובי ברגר כבר ראה הכול. עם ותק של עשרים וחמש שנה כסנגור הוא מכיר את הלקוחות, את המשטרה ואת בתי המשפט. הוא יו

"סיפורו של בן אמוץ הוא חוויה מזעזעת משום שאינו מתיימר להיות יותר ממה שהוא: אדם צעיר המתאר בעטו של בן אמוץ מה פירוש להיות איש צעיר בישראל של היום... זה מסמך כמעט אותנטי ואני אומר אותנטי דווקא משום שהוא מוצר ספרותי... אולי זה פחות מספרות או שמא יותר מספרות. זה נוגע ללב ומעביר את דעותיו של בן אמוץ, יהיו נכונות או בלתי נכונות ככל שיהיו." יו

"מישהו לרוץ איתו" הוא סיפור מתח, וחיפוש ואהבה. אסף, נער ביישן וגמלוני בן שש עשרה, נעקר משגרת יומו כשהוא נשלח למשימה חסרת סיכוי: לאתר את הבעלים של כלב גדול ופרוע שנמצא משוטט ברחובות ירושלים - והוא זה שיריץ כבסחרחורת את העלילה של אסף בספר. כך מגיע אסף לאנשים ולמקומות שבאמצעותם נגלה לו, כמו בפאזל, סיפור מופלא השואב אותו לתוכו - סיפורה

לא היו לזה סימנים מבשרים, שום התראה מוקדמת: יום אחד הוא פשוט הופיע בשיכון, והעולם השתנה. קראו לו יורם, היו לו עיניים בלי צבע וכישרון נדיר לצרות, והוא ליכד סביבו ארבעה חברים שיישארו יחד תמיד. או שלא. כי לפעמים ההיסטוריה בורחת מן המסלול שהותווה לה, כמו כלב שהשתחרר מרצועה. "בשבילה גיבורים עפים" הוא סיפורה של קבוצת ילדים משיכון פועלים

יוני בראל לא ציפה ליהנות מתקופת ההתמחות שלו בבית המשפט המחוזי. ואולם, ארבעה חודשים לפני הסיום הוא דווקא די מרוצה: השופטת רבקה גלזר, שאצלה הוא מתמחה, מעניקה לו עצמאות רבה בעבודה, הוא יוצא, מבלה וממצה עד תום את עובדת היותו רווק תל אביבי מבוקש. יועצת השקעות יפהפייה (יותר מתשע בסולם של יוני) גורמת לו לחשוב שהוא מצא דרך לשפר את מצבו הכל

לו הציע דני קרטייט נישואין לבת וילסון יום קודם או יום לאחר מכן, לא היה נאסר ומואשם ברצח חברו הטוב וגיסו המיועד. לעומת קרטייט חסר ההשכלה, ארבעת עדי התביעה הם בוגרי קיימברידג': עורך דין, שחקן פופולרי, אריסטוקרט ושותף צעיר בחברה מכובדת - מי יאמין לצד שלו בסיפור? דני נשפט לעשרים ושתיים שנות מאסר בכלא המאובטח ביותר במדינה. מכאן איש עוד לא

"הי!" אמרתי כשהיא התכופפה והעיפה לי נעל אחת, "מה את עושה?" "מה נראה לך שאני עושה?" היא התחילה להתעסק עם הנעל השנייה. "אני חייב מקלחת", הודעתי לה. "היית מת", היא התקרבה אלי עם המבט המסוכן ההוא בעיניים. צעקתי כששפתיה נדבקו לשלי. "הכאבתי לך, מותק?" שאלה בקול עדין ומתחשב. "שורף פחד," אמרתי. "את מי זה מעניין," היא התחילה למשוך לי את החולצה מה