מדף הספרים של גברת פלפלת - הספרים שדירגה
בוקר אחד ב-1945, בברצלונה אפופת הצללים שעדיין מלקקת את פצעי מלחמת האזרחים, אב מכניס את בנו בסוד בית הקברות לספרים נשכחים, ספרייה שבה אלפי ספרים זנוחים שאיש אינו קורא עוד.
הילד דניאל שולף ממדף מאובק את הרומן צל של הרוח, נשבה בקסמו ומבקש לקרוא את כל ספריו של מחברו, חוליאן קאראך.
באחד הלילות, בשעה שדניאל מטייל ברחובותיה העתיקים של ברצל
"...כשגבר מתחיל להיות אדיש כלפי אישה ומבקש לדעת אם זהו סוף האהבה, די אם ישאל את עצמו: מה תרגיש אם היא תמות? או - וזה קשה יותר - היא תעזוב אותך? או -קשה עוד יותר - אם היא תבגוד בך?" פאולו פוט, שופט הידוע בהגינותו ובשכלו החריף, מואס בטמטום ובצביעות של מערכת המשפט הצרפתית ומכנה את שני עמיתיו לכס בשם "אידיוטים". השערורייה שפורצת בעקבות כך והפר
רומן המתרחש בירושלים של ערב מלחמת העצמאות ושנות הצנע הראשונות של המדינה. סיפורם של גבר ואישה, סדר דפוס עני ועולה חדשה יפת מראה, אשר נישאים ומבקשים לבנות חיים חדשים במדינת ישראל. בתם הקטנה, עוקבת בעיניה אחר המתרחש בדירת השיכון בה מתגוררת המשפחה, וממלאת את המחברת שלה ברשימות של מילים אותן היא כותבת כדי לעצור את העולם מלהתפורר ולהיע
נערה עם קעקוע דרקון, הוא החלק הראשון של טרילוגיית המתח המדוברת ביותר בשנים האחרונות, הזוכה להצלחה עולמית מסחררת (ספריה נמכרו עד כה בלמעלה מ-14 מיליון עותקים!).
בנקודת שפל בחייו המקצועיים, לאחר שהורשע בהוצאת דיבה, מחליט מיכאל בלומקוויסט, הבעלים והמו”ל של כתב העת “מילניום”, לקחת פסק זמן מעבודתו. עוד בטרם הפנים את מצבו החדש, פונה אל
"מישהו לרוץ איתו" הוא סיפור מתח, וחיפוש ואהבה.
אסף, נער ביישן וגמלוני בן שש עשרה, נעקר משגרת יומו כשהוא נשלח למשימה חסרת סיכוי:
לאתר את הבעלים של כלב גדול ופרוע שנמצא משוטט ברחובות ירושלים - והוא זה שיריץ כבסחרחורת את העלילה של אסף בספר.
כך מגיע אסף לאנשים ולמקומות שבאמצעותם נגלה לו, כמו בפאזל, סיפור מופלא השואב אותו לתוכו - סיפורה
מתוך עיתון ה"טיימס": שלושה ישראלים וטרוריסט לשעבר מה"בריגדות הזועמות" הודו בהשתתפות בעיסקת חשיש תמורת נשק בשווי 5 מליון פאונד. התפיסה היתה אחת הגדולות שנעשו אי פעם בבריטניה, והתבצעה לאחר חודשים ארוכים של מעקב. שוטרי המכס העידו, כי הישראלים השתמשו בטאקטיקות מעקב נגדי מקצועיות כדי לחמוק מפניהם. מקורות בטחוניים מאמינים, כי בעיסקה הש
**מהדורה חדשה דצמבר 2024**
“זה היה רעיון של עמיחי, הפתקים. מה שחשבתי, הוא אמר, זה שכל אחד מאיתנו ירשום על פתק איפה הוא רוצה להיות בעוד ארבע שנים, מכל הבחינות. ובעוד ארבע שנים נפתח את הפתקים ונראה מה קרה בינתיים.״
כך, במשחק תמים לכאורה, נפתח הרומן משאלה אחת ימינה. ומכאן —הכול מסתבך.
בשנים שחלפו מאז ראה אור לראשונה בשנת 2007, הפך משאלה אחת ימ
לפעמים אני הולך ברחוב, ותוהה לאן כולם הולכים? לאן היא הולכת? ומאיפה לעזאזל הם כולם באים? אני עוצם לרגע עיניים, וחושב האם יש מישהו שבאמת מאושר בפנים. ושאלה נוספת, שגם עולה לפעמים, היא לכמה מהם יש פס קקי בתחתונים? זהו ספרו השני של אילן הייטנר מחבר רב המכר "חוכמת הבייגלה".
מסע חיפוש הרפתקני של אישה ברחבי איטליה, הודו ואינדונזיה.
עד יום הולדתה השלושים כבר השיגה אליזבת גילברט כל מה שאישה יכולה לבקש – בעל אוהב, בית בפרוורים, קריירה פורחת.
אבל במקום להרגיש מאושרת ומסופקת היא מבוהלת ואחוזת צער ובלבול. אחרי גירושים, דיכאון הרסני ורומן כושל, כל מה שקיוותה להיות - פשוט התפוגג.
אליזבת עושה מעשה..
היא נפטרת
"מה שאת עשית זה הדבר המסוכן ביותר שאישה באמצע החיים יכולה לעשות, את התעוררת יום אחד ושאלת את עצמך מה היה אילו, ואז הלכת ובדקת את זה."
רחלה יזמה את מפגשי הבנות של שישי בבוקר כי לא יכלה להרשות לעצמה טיפול פסיכולוגי, טליה הסכימה לבוא כי לא רצתה לצער את רחלה, ענת הקרייריסטית רצתה לעשות משהו שלא מוכרחים לעשות, לשם שינוי, מיכל שמחה על כך ש
אדם רוחני הוא בסך הכול אדם שמבקש להבין איך עובד כל העסק הזה של החיים זה הכול. לא פרחי באך ולא יוגה ולא צמחונות ולא מדיטציות. זה לא רוחני. אדם שכל חבריו כבר התחתנו והוא נואש כולו. יושב עם עצמו בשבת בצהרים ושואל - מה קורה פה? למה דווקא אני לא, אז הוא נהיה רוחני או במילים אחרות, כשאלוהים רוצה שמישהו יחפש אותו הוא דוחה לו את השידוך. זה הכול.
נוילנד נבטה בראשו של אשכול נבו לפני 11 שנה, וגם כשעבד על צימר בגבעתיים, ארבעה בתים וגעגוע ו-משאלה אחת ימינה , הוסיף נבו לפתח את נוילנד, ספר אותו הוא מגדיר "הספר שתמיד רצה לכתוב".
נוילנד מתרחש ברובו בנופיה הדרמטיים של דרום אמריקה. כדי לכתוב עליהם ארז אשכול נבו תרמיל ומחברת ויצא לתחקיר של שבועיים ביבשת. בדרום אמריקה נפגש עם מכשפים אי
"בתקופה ההיא היה נורא להיות גבר. עצם המלה 'גבר' נהיתה מלה נרדפת ל'בנזונה' (...) גברים אמיתיים (כלומר, אלה מאתנו שעדדין היו להם איברי מין) נאלצו לרדת למחתרת. עמוק בלבנו המשכנו להיות ציידים ומפתים - גיבורים שוברי לב בעלי עצמות לסת בולטות והורמונים משתוללים - אבל בחיי היומיום הסתרנו את דחפינו הקמאיים מאחורי מסווה של תקינות פוליטית. "(...)