מדף הספרים של shultzi - הספרים שדירג

בסוף שנות השמונים למאה העשרים הוציא שליט איראן, האייתאללה חומייני, פסק הלכה, שבו התיר את דמו של הסופר סלמאן רושדי, שספרו פסוקי השטן נתפס על ידו כדברי כפירה. זה היה מעשה בלעם. המנהיג הדתי הדוגמטי שביקש לקלל - נמצא מברך. הסופר האומלל אמנם נאלץ לרדת למחתרת, אך מספר קוראיו גדל לאין ערוך ושמו נודע לתהילה בפי כל. סלמאן רושדי נולד בבומביי,

כדי להחליט אם זה "טוב" או "לא טוב" יש לנו כלל פשוט ביותר: החיבור צריך להיות אמיתי. עלינו לתאר מה שקיים, מה שאנחנו רואים, מה שאנחנו שומעים, מה שאנחנו עושים. למשל, אסור לכתוב: "סבתא דומה למכשפה", אבל מותר לכתוב: "אנשים קוראים לסבתא "המכשפה", אסור לכתוב: "העיר הקטנה יפה", כי העיר הקטנה יכולה להיות יפה בעינינו ומכוערת בעיני מישהו אחר. מה"חיבור

``כל המשפחות המאושרות דומות זו לזו, כל משפחה אומללה - אומללה בדרכה שלה``. כך נפתח הרומן המונומטאלי הזה, המגולל את סיפורה הטראגי של אנה, שעוזבת את בעלה ואת בנה הקטן למען האהבה ומשלמת על כך בחייה. בד בבד עם העלילה נפרשת כאן יריעה חברתית מדהימה בהיקפה, למן הטרקלינים הזוהרים של החברה הגבוהה במוסקבה ובפטרבורג ועד לאחרון הכפרים הנידחים בר

על רקע שכונת בית הכרם בשנות השישים עוקב הספר אחר עולמו הפנימי של אהרון במשך כארבע שנים של גיל ההתבגרות. התפתחותו הגופנית של נער זה מעוכבת, והווה - הנמשך שלו, כבתוך תא הקפאה או בועת זכוכית, הוא המוקד לעלילת הספר. ``בפנים קורים המון דברים``, הנמסרים כמו בעד זכוכית מגדלת, ודווקא ההשעיה מן הביולוגיה מאפשרת הזרה של תהליכי ההתבגרות וההבשלה

הגדה משפחתית רחבת יריעה, המשתרעת על פני שלושה דורות במאה העשרים. כמיטב המסורת של הסיפורת הדרום־אמריקנית, שראליזם ופנטזיה משמשים בה בערבוביה, כך גם האפוס של משפחת טרוּאֶבָּה לדורותיה. קלרה דל וייה, שדמותה השברירית והעדינה מרחפת מעל לעולם הגשמי, היא החוט המקשר והמאחד של המשפחה ושל העלילה כולה. קלרה חיה בעולם של רוחות, אובות וידעונ

הנרי שרייר (בצרפתית: Henri Charrière;‏ 16 בנובמבר 1906 - 29 ביולי 1973) היה אסיר צרפתי שנשפט למאסר עולם עם עבודת פרך במושבת העונשין בגיאנה הצרפתית. ספרו האוטוביוגרפי פרפר נכתב ב-1968 ועוסק בקורותיו בין 1931, השנה בה נשפט, ועד 1944, אז יצא לחופשי. קורות חייו כמתואר בספרו הם מסכת מתמשכת של התמודדות עם תנאי הכליאה הקשים במושבת העונשין מוכת המלריה ומחלות

אהבה וחושך הם שניים מן הכוחות הפועלים בספרו זה של עמוס עוז, אוטוביוגרפיה הכתובה כרומן משוכלל, מעשה ספרותי צרוף ומזוקק שנפרשים בו שורשי משפחתו של עוז, קורות ילדותו ונעוריו בירושלים ובקיבוץ חולדה, חייהם הטרגיים של הוריו, וכן תיאורים אפיים נרחבים של ירושלים, תל אביב וחיי הקיבוץ בשנות השלושים, הארבעים והחמישים. העולם הספרותי והעולם

סיפורו הקסום של נער תמים המטייל בין הכוכבים השונים ונישא על כנפי הדמיון שבה את לב העולם כולו וזכה לאין ספור תרגומים. האיורים הנפלאים, הפשטות שמאחוריה מסתתרות תובנות עמוקות, גורמים לקוראים בני כל הגילים למצא את עצמם בסיפור - כאילו - ילדים זה.

סופר מתח נשכר למשימה מסתורית. מבקר ספרות מוצא עצמו מעורב בפרשת העלמו של חבר ילדות. בלש פרטי מוצב למעקב מוזר. מה המשותף ביניהם? בשלושה סיפורי חידה, שתחילתם פשוטה ופתרונם מפתיע, מגולל פול אוסטר הרבה יותר מסיפור בלשי. הוא אורב לחיים בצומת שבו נפגשים המסתורין והפיוט ומחפש שם תשובות לבעיות קיומיות כגון חרדה, ניכור ובדידות. פול אוסטר נו

"אנשי כדור הארץ, שימו לב בבקשה. כאן פרוסטטניק ווגון ילטץ מהמועצה הגאלקטית לתכנון העל - חלל. תוכניות הפיתוח לאזורי הספר של הגלקסיה מצריכות סלילת דרך אקספרס על - חללית, שתעבור דרך מערכת הכוכב שלכם. למרבה הצער, הפלנטה שלכם היא אחת מאלה שנועדו להריסה. התהליך יארך מעט פחות משתי דקות, במושגים הארציים שלכם. תודה". בלי פאניקה, בלי פאניקה. עבו

כשגזע של חייזרים מאיים על האנושות, עוזב אנדר וויגין בן השש את ביתו ואת משפחתו בכדור הארץ, ויוצא לחגורת האסטרואידים.הוא נכנס לבית הספר ללחימה, שבו נשלטים חייו על - ידי משחקי תודעה וקרבות דמה הנערכים ברצינות קטלנית. חושים חדים, חמלה וגאונות הופכים את אנדר לטוב מכולם במשחקים אלה. אך בעודו מתאמן, קרב יום הפלישה. אנדר נדחף עד לגבולות יכו

כשיצא לאור לראשונה בשנת 1967 הפך האמן ומרגריטה מיד לסנסציה ספרותית. יותר מרבע מאה לאחר מות המחבר - פתאום, בהפתעה, מתפרסמת סאטירה כה מלאת אנרגיה, הומור, אומץ פוליטי, יופי רב, כתובה כולה במהלך שנות השיא של הטרור הסטליניסטי של שנות השלושים. הספר תורגם בחיפזון ליותר מעשרים שפות (וגם לעברית, בשם השטן במוסקבה). אלא שהיתה זו גירסה מצונזר

סיפורה של חבורת נערים יוצאי מעברות מעירק, רומניה, מרוקו ופולין המתחנכת בקיבוץ בראשית שנות החמישים. המפגש המהמם והחריף ההופך לעימות בין שתי תרבויות - הקיבוץ והמעברה. סיפור אהבתם של נילי מהמעברה לצביקה בן הקיבוץ, וסיפורם של בוזגלו המחפש את אלוהים ושל נורי הנקרע בין שני העולמות. לכאורה, לא יותר מסיפור, אבל מתחת לני השטח כבר רוחשים ה

סיפור העלילה הגדול שר הטבעות מוגש בזה לקוראים במהדורה עברית חדשה, המבוססת על המהדורה האנגלית השנייה והמלאה של הספר, לרבות הנספחים. הסיפור צמח מתוך יצירת חייו של ג'ון רונלד רעואל טולקין – המסכת המיתולוגית רחבת יריעה "הסילמריליון". במשאל שערכו רשת החנויות ווטרסטון וערוץ 4 של הטלוויזיה הבריטית, 25,000 משיבים הכתירו את שר הטבעות, בר

קורותיה המופלאות של משפחה המתגוררת בעיירה אגדית בקולומביה מסופרות ברומן זה, שהוא אחד ממופתי הפרוזה של אמריקה הלטינית בימינו. קורות המשפחה, שהיא מעין מיקרוקוסמוס הפועל לפי חוקים פנימיים שאינם תלויים בעולם ובזמן הריאליים, הן למעה כרוניקה של האנושות כולה. מאה שנים של אהבה ואמונה ויאוש, שאיפה לאושר ואכזבה, ולבסוף חזרה אל בדידותו

דרי: עיירה קטנה במדינת מיין, מקום ששורה עליו רוח של בית. אולם בדרי הרוח היא רוח רפאים... ´זה´ הוא התגלמות הרוע, והוא נקרא כך משום שאין מילה שתוכל לתארו. הוא מופיע בדמויות שונות, והדמות החביבה עליו היא של ליצן עם בלונים. משכנו הוא תעלות הביוב של דרי. על קיומו מעידים ילדים שנרצחים וגופותיהם נמצאות אכולות. ´זה´ אינו בוחל גם במעשי רוע אח

כעס צדקני... פחד תמים... מאחר שזעמה של הסבתא לא יצא עדיין מן הכוח אל הפועל, נעשינו, כריס ואני, חסרי זהירות. לא תמיד שמרנו על צניעות בחדר המיטות. היה קשה לחיות יום אחר יום, תוך הסתרה מתמדת של חלקי גופך האינטימיים ביותר מעיני בן - המין האחר. ואם נהיה גלויי לב עד הסוף, לאיש מאיתנו לא אכפת היה מי יראה מה. היה צריך להיות לנו אכפת. היה עלינו להיז