מדף הספרים של ליטל - הספרים שדירגה
כאשר שרה קרוּז קוראת את בקשת החברוּת של ג‘ונאס פָאראדֵיי לארגון בשם ‘המועדון‘ שבו היא עובדת כסוכנת קבלה, נשימתה נעתקת. לא בגלל המילים הישירות שבהן הוא מתאר את ציפיותיו מ‘המועדון‘, המספק שירותי התאמה בין גברים לנשים בכל העולם; גם לא בגלל דמותו של ג‘ונאס כפי שהיא מצטיירת מבעד למילותיו – איש עסקים עשיר, יהיר ומרוכז בעצמו; תוכן ב
"הוא אמר שאנחנו יכולים לגור יחד בלי חתונה, אז סידרתי לו ילד מחוץ לנישואין", הפתיעה אותנו גלית.
"מה כל החגיגות האלה דווקא עכשיו, כשערן נפרד ממני? גלית עם רועי, את עם... הי, את בכלל נשואה".
נשואה נשואה, אבל לי יש שני גברים ולכן בקושי חצי לכל אחת", סוגרת את השיחה נועה ההרפתקנית וקלת הדעת המחפשת עניין בחייה בעקבות חיי נישואין נוחים וחסרי ריג
**מהדורה מחודשת 2024**
"בוקר טוב, מאליבו, עוד בוקר יפה בחוף המערבי! אני נואלי קלארק, המנחה שלכם, ואני מחפשת אהבה..."
כשצוות הפרסום של מסעדה מקומית חדשה חיפש סלבריטאית מקומית לוהטת שתקדם את מקום הבילוי הקולינרי החדש "פגישה על בליינד", הם לא יכלו לבקש מישהי טובה ממני.
חברותית? כן.רווקה? כן.פתוחה לאהבה חדשה? כן!
מובן שנרשמתי מיד.
כרומנטיקנית ח
בגיל חמישים ואחת, הרמטכ"ל רב אלוף נועם עינב, נמצא בפסגת הקריירה הצבאית שלו. הוא עיקש ובטוח בעצמו, יהיר ובוטה, בודד בצמרת. אם תפרוץ מלחמה, הוא אמור להוביל את צה"ל לניצחון. אבל לפתע הכול משתבש, שום דבר אינו מתנהל כפי שציפה, ומערבולת של מצוקות אישיות ומקצועיות, הסוחפת אותו אל תוכה, מאיימת לשבש את מהלך חייו. אסון רודף אסון, אהבות מתרסקות ל
בספר כבר לא שם, ליבי ירון, צעירה נשואה ובעלת משרה בחברת סטארט-אפ, נפגשת עם תמיר, חברה הקודם, שנטש אותה לפני 6 שנים קודם לכן ונעלם ללא הסבר. המפגש מטלטל את שגרת חייה כי היא כבר לא שם ומשבש את כל מה שידעה עד כה.
חייה של ורוניקה הם לכאורה חיים חסרי דאגה.
היא צעירה, נבונה ויפה.
יש לה משרה טובה והרבה מחזרים.
היא מבלה בבארים תוססים ובמועדוני לילה.
אבל משהו חסר. אין בחייה לא שמחה גדולה ולא עצב של ממש.
כל ימיה דומים זה לזה.
ובבוקר 11 בספטמבר 1997 היא מחליטה למות.
ורוניקה מחליטה למות הוא ספר מפתיע של פאולו קואלו, מחברו של רב-המכר הבינלאומי האל
אני לא ביישן מי יודע מה, אבל בכל זאת - כשהתיישבתי מולה הרגשתי שאני מסמי'ק. כמה שניות היא לא עשתה שום סימן שהיא מרגישה בקיומי. חשבתי כבר להשתעל כדי למשוך את תשומת הלב שלה, אבל בדיוק אז היא הניחה את הספל על השולחן והתבוננה בי בעניין. בעצם, סקרנות יהיה תיאור מדויק יותר. "פנויה?" שאלתי. כך זה התחיל, וכך זה גם היה אמור להסתיים. מפגש חד פעמי, ל
נערה בת שש-עשרה כותבת ספר לא אוטוביוגרפי, שאין לאיש פנאי לקרוא. אחותה הקטנה צורחת בשנתה וזועמת כשהיא ערה. אחיה הקטן מטפס על המעקה. הוריה מתקשים להתמודד עם גידול הילדים. את הסודות שלה היא טומנת היטב בין הדפים.
שש-עשרה שנים אחרי שהמשפחה הקטנה מתפרקת, היא גדלה להיות רופאה פסיכיאטרית. בבית חולים גדול במרכז הארץ היא מטפלת באישה ששטפה א
מחקרה של ד"ר מיכל אונגר על גטו לודז' הוא המקיף והשלם ביותר מכל מבחר הפרסומים על גטו לודז', שראו אור, והעובדה שהוא רואה אור רק עתה מקנה לו יתרון רב: סוגיות רבות, הקשורות בתולדותיו של גטו לודז', חלקן רגישות ומעוררות מחלוקת, דורשות פרספקטיווה ומרחב זמן, כדי להשקיף על האירועים באורם הריאלי. בספרה אכן בוחנת אונגר סוגיות רגישות כאלה בראייה
"אני מניע את הרכב ומבין שהוא מעוצבן, כי רק כשהוא מעוצבן הוא קורא לי תורג'מן. כשהוא רגוע הוא קורא לי דודי, וכשהוא ממש במצב רוח טוב הוא אומר לי 'סע בנצור'.אנחנו יוצאים. אני לוקח ימינה לכיוון איילון.המג"ד אומר, 'אתה רואה מה קורה פה? כולם בהמות, אין כבוד לשום דבר במדינה הזאת.' אני לא אומר כלום, רק עושה תנועה של 'כן' עם הראש, כי כשהוא כועס אני לא
"לכי על זה! תשכבי איתו! את שומעת אותי? תשכבי איתו! בלי לחשוב, בלי לשקול, בלי מבחני קבלה, בלי דרישות מעצמך, בלי דעות קדומות, פשוט תתעלמי מכל מה שעלול לעלות לך בראש ולכל הרוחות...תהיי יפה וטיפשה. מה כבר יכול לקרות? ואם את אל מסוגלת, קחי כדור הרגעה, אחר כך הכול כבר יזרום. צעד קטן לאדם - צעד גדול ליסמין. ומצדי, תזרקי אותו אחרי. העיקר שתיכנסי אית
אשת חיל מתמודד ברגישות ובכנות כובשת עם המורכבות העצומה והמבלבלת של התפקיד החשוב ביותר בחייה של כל אישה. האמהות. אחד לאחד מפרקת ליהיא לפיד את השקרים המוסכמים ואת האמיתות המקובלות האופפים כמסך עשן את התא המשפחתי המודרני.
מבעד למכתביהן של עשרות נשים, ודרך סיפור חייה שלה, נחשפת המערבולת המסחררת של הקרבות היום יומיים, מאבקי השגרה, ל
ויקטור א' פראנקל הוא מייסד תורת הלוגותראפיה, הנחשבת כאסכולה הוינאית השלישית בפסיכותראפיה אחרי קודמותיה-הפסיכואנליזה של פרויד והפסיכולוגיה האינדיבידואלית של אדלר.
מכהן כפרופסור לנאורולוגיה ולפסיכיאטריה בבית - הספר לרפואה של אוניברסיטת וינה, משמש פרופסור ללוגותראפיה באוניברסיטה הבינלאומית של ארה"ב אשר בסן דייגו, בעל תוארי ד"ר
"כולם התרגלו לרעיון שאני חייל. חשבתי שזה ייקח יותר זמן. אני יוצא הביתה. לפעמים לוקחים אותי מהתחנה המרכזית אם אני חוזר מאוחר ואין אוטובוסים. אף אחד כבר לא מתרגש. זה מקום העבודה שלי. אבא עובד בבנק. אמא עובדת בבית הספר. שולחת אותי על מדי א' ורואה אותי חוזר על מדי א'. היא לא רואה אותי על מדי ב'. אני עובד בצבא. יש לי רובה. יש לי טנק. הם המקצוע של
נרי שומע הכול מהיום שבו נולד. הוא שומע גם דברים שלא אומרים בקול רם; דברים שאדם לא מגלה אפילו לעצמו. נרי נולד עם היכולת הנוראה והמופלאה לקרוא מחשבות. "אני יודע יותר מכל אחד אחר," נרי אומר. "כל כך יודע וכל כך לא רוצה לדעת. וכל מי שאומר שידע זה כוח, יש לי ויכוח איתו."
עד מהרה מגלה נרי שהוא לבד מול כל העולם. הוא נחשף למחשבותיה של אמו על גבר א
אנחנו שוכבים במיטה. הילד ביננו. כל החיים חלמתי על הרגע הזה. בית בכפר, אישה שאני אוהב, ילד. אנחנו מחבקים אותו ומנשקים אותו ומתחבקים ושוקלים לעשות אהבה, אבל לא יודעים אם זו סטייה כשהוא כל כך קרוב. "תגידי, את מאושרת?" אני לפתע שואל אותה. "לא כמו שחשבתי. אתה?" "לא כמו שחשבתי". התחבקנו והיינו מאושרים בדיוק כמו שחשבנו, אבל רק לכמה רגעים.
רבי יצחק מאיר, קונפוציוס, בודהה, מורה זן, נזיר, בטהובן ומאטיס, כל אלה נפגשים בקובץ שלפניכם, פרי בחירתו של הסופר הנודע, פאולו קואלו. זהו אוסף סיפורים קצרים ומשלים, אותם קיבץ מכל קצווי תבל. כריכת הספר מופיעה בצבעים שונים.
איפה זה רחוב כינרת, שאלתי את הבחורה שטיילה עם הכלב בלילה בנווה צדק. היא ענתה לי שהיא גרה שם, אז אמרתי לה שאשמח לראות את דירתה כדי להבין מה "הסטנדרט" באזור, כי אני מחפש דירה. עלינו אליה הביתה. היא הציעה לי קפה, אחר כך עוגיות, אחרי זה סיגריה ואחר כך קצת וויסקי.
היא נשכבה לידי במיטה והסתכלנו אחד על השני בעימים. היא הדליקה סיגריה ואני הד
שבת, 25 ביולי
יש דברים שאני לא מספרת לאף אחד, אפילו לא לך.
אבל פה אני רוצה לכתוב לך הכול.
עד גיל 21 ישנתי במיטה של אמא ואבא שלי, ביניהם.
יום שלישי, 28 ביולי
מה בעצם חשבתי שיקרה אחרי שאכתוב לך שישנתי במיטה של ההורים עד גיל מאוחר? כלום.
הנה, כתבתי ולא קרה כלום.
זה מבייש? זה בכלל לא מבייש. זה טבעי. הם ההורים שלי.
חופשת מחלה הוא יומן בדי