מדף הספרים של עדידוש - הספרים שדירגה

הספר הראשון בסדרת ספרי "האי" מתחיל בדיוק בנקודה המותחת שבה הסתיימה עלילת העונה הראשונה בטלוויזיה. גיבורי הסדרה נשלחים למשימה גורלית ומוצאים את עצמם על סיפונה של אוניית פאר מסתורית בלב האוקיינוס. אחד מנוסעי האונייה מחזיק את המפתח לנסיעה בזמן. האם יצליחו ליבי, אנה, זואי, סול, מייקי וטומי להגיע אליו לפני המחסלים של הקונגרס? הע

זיהיתי אותו מיד - לא רק מפני שהיה גבוה כל כך, ואין הרבה בנים גבוהים יותר ממני, אבל גם מפני שהיו לו פנים ייחודיים כל כך. לא ממש נאים, בעצם. אבל מושכים. ונחמדים. וחזקים-למראה. הקטע המוזר ביותר היה שנראה שגם הוא זיהה אותי, אף על פי שיכול היה לראות אותי רק, כאילו, איזה חמש שניות באותו יום בפארק. "היי," אמר וחייך, לא רק עם השפתיים שלו, אלא גם ע

אִילאִיל בת ה- 16 שומעת שאמה חלתה במחלה קשה. אילאיל גוֹלָה מעולמה, עולם של נערה מתבגרת אוהבת פרפרים שנפשה ענוגה וסוערת גם יחד, ועוברת בבת אחת לעולם בית החולים. חיי המשפחה משתנים. מעתה יש לחיות במחיצת הסרטן, צריך לעזור, להיות מועילים, להשגיח על העירוי, לקוות. בבית החולים אילאיל פוגשת אנשים אחרים, חולים ובריאים. היא מגלה שקל יותר לחמול

אירית שושני משרטטת ברגישות ובחן את דמותו של אייל, נער בכיתה ו' המנסה למצוא את מקומו בסבך היחסים והרגשות של החברה הסובבת אותו.

שנות השישים בקאבול, בירת אפגניסטן. שני ילדים, אמיר וחסן, נולדים באותו בית מידות ויונקים משדיה של אותה מינקת, אך למרות זאת, הם גדלים בעולמות שונים לחלוטין. אמיר הוא בנו של איש עסקים עשיר ומכובד, מעמודי התווך של קאבול; חסן הוא בנו של עלי, המשרת של באבא, אביו של אמיר. אמיר הוא פאשטוני, מוסלמי סוני, בן לאליטה השלטת באפגניסטן. חסן הוא האזאר

שום דבר בחייה עד כה לא הכין את דיני דון למה שעתיד לקרות לה בגיל שלוש-עשרה... דיני דון היא ילדה מיוחדת שחייה מתגלגלים באופן לגמרי לא צפוי. פתאום בגיל שלוש-עשרה, לאחר שחיה עם משפחתה ההפכפכה ב- 12 מדינות שונות, היא מוצאת את עצמה בין-לילה בצידו השני של כדור הארץ. ללא הכנה מוקדמת היא מגיעה לפנימיייה בינלאומית בשוויץ, ושם, הרחק ממשפחתה ומכ

לא פשוט להיות ילד. תשאלו את גרג הֶפְלִי, שמתחיל ללמוד בחטיבת ביניים ומוצא את עצמו לפתע מוקף בילדים מופרעים, בילדות מעצבנות ובבריונים שכבר מזמן התחילו להתגלח. יומנו של חנון הוא ספר מפתיע ומשעשע, המלווה את הגיבור שלו במשך שנת לימודים אחת. תחוו איתו מצבים מביכים ורגישים, הצלחות וכישלונות, ותגלו שבסופו של דבר, חוש ההומור תמיד מנצח.

רציתי להוכיח עצמאות, להראות שאני לא נגרר אחרי דין בכל דבר. רציתי להוכיח שאני גבר גבר כמו אבא שלי. אז בהתחלה לקחתי לו סיגריה אחת מחפיסת ה’קאמל’, ואחר כך כבר קניתי לי את הסיגריות בעצמי. אפילו היה לי חבר לעישון בסתר בגן הציבורי, ויחד היינו מסלסלים לנו עשן ומדברים על מה שהולך בשיכבה. אבל ככל שעישנתי יותר, פחדתי יותר שאהיה כמו אבא שלי. שי

אני לא אחד המקובלים בכיתה. אין לי חברים, ואני אוהב להישאר בבית ולקרוא ספרים. טוב לי כך. אבל ההורים שלי מבואסים מזה לגמרי. הם תמיד מוקפים בחברים, והם לוקחים דוגמה מאחי איתמר, שהוא מקובל ואהוב. אמא ממש מלחיצה לפעמים, ואפילו קנתה לי בגדים כדי שאיראה אחרת, מקובל יותר. אמא קנתה לי בגדים, בחיי... הסדרה `להתגבר` מלווה את בני הנוער בבעיות שונו

כן, אני משחקת כדורגל. וממש לא אכפת לי מה אומרים על זה. לא אימא שלי, שממש דוחפת אותי להכיר בנים; ולא בשיכבה, שם בטוחים שאני לסבית. אני משחקת כדורגל, אני אוהבת כדורגל, ואני רואה את העתיד שלי בתחום הכדורגל. התרגלתי להיות יוצאת דופן, ובהפסקות הסתובבתי עם אביתר שהוא לא מקובל אצלנו. אבל רק אני ידעתי מה הרגשתי אליו באמת. ואז הכול הסתובב וה

כן,אני עומד התווך בשיכבה. הכי מקובל. החבר'ה מסתכלים עלי בהפסקות לראות מה אני עושה ועם מי אני מסתובב, ואחרי שאני אומר משהו, כולם מדברים על זה. אבל את הדברים החשובים ביותר אני מסתיר. לפעמים אני שואל את עצמי, איך זה יכול להיות שאף אחד לא יודע. אפילו לנופר, שהיתה החברה שלי שלוש פעמים, אין מושג. כשאתה מחליט להסתיר דברים, מתגלים אצלך כישרונו

אפשר לומר, ששום דבר אצלי לא באמת כמו שהוא נראה. אני יודעת, אני יפה, אני מקובלת, בנים מחזרים אחרי, וכל החבר'ה בשיכבה חושבים שאני שולטת בעניינים של כולם. בשיכבה חושבים שאני שולטת בעניינים של כולם. אבל מאחורי החזות הזאת משהו מתפורר, ואין לי שליטה על מה שקורה. הכול רוחש וגועש ומתפרק. מי שחושב שאני חברה שלו, לא יודע מי אני באמת. ומי שיודע מי

גיבורי הספר הם שישה נערים ונערות ועוד נערה מחוץ לחבורה המלוכדת, אשר כולם נשלחים בניגוד לרצונם ללימודי קיץ בפנימיית "מאור". תקופת השהייה שם היא חודש, וכל אחד מהם מעדיף את חופשת הקיץ על פניי הלימודים. במשך החודש יוצרים תומר, נועה, ענבל, איתי, קובי ושירן חברות עמוקה ועזה, במהלכה קורים להם דברים רבים.

נכנסנו למערה, והנה אנחנו במנהרת זמן. פתאום היינו בזמן אחר. אני בטוח שנראינו לאנשים שפגשנו כמו חיזרים, עב"מים או חוצנים. אפילו שהם לא הכירו אף אחת מן המילים האלה. ואנחנו ילדים של היום, עם מחשב והכל, היינו לכמה שעות לפני עשרות שנים. איפה אנחנו? באיזו שנה? איך נחזור? והנה אנחנו עדים למלחמה על הקמת מדינת ישראל, והנה אנחנו מצויים ברגעים החש

אביו של יאיר נהרג בעת שירותו הצבאי. האב היה דתי והאם באה מבית חילוני. לאחר מות האב בוחרת העם לשוב ולהיות חילונית. הם עובדים לבית הסבתא במושבה הצפונית רום-צורים. יאיר מחליט להישאר דתי, למרות כל הקשיים מסביב, בבית ובבית הספר. סיפור מרגש ונוגע ללב על התמודדות יומיומית. הספר בופרסם כסידרה בהמשכים בעיתון הילדים אותיות, תחת השם "על קו התפ

אביה העיוור של בתיה מאושפז בבית חולים, חסר הכרה. כיוון שלשכת הסעד אינה מתירה לנערה בת 14 לגור לבדה בצריף על הים - עוברת בתיה לגור בביתו של דורון - בוילה של משפחת הירש. אבל בתיה יודעת שזה רק פתרון זמני. בעיקר מעיקה עליה ההרגשה שהיא צריכה להיות אסירת תודה. הבית אינו ביתה, וכל אחד מעיר משהו על מצבה ועל נדיבות הלב של משפחת הירש. בתיה רוצה פת