בניגריה של שנות השישים, ארץ שסועת מלחמת אזרחים, מצטלבות דרכיהם של שלושה אנשים. אוּגווּ, נער מכפר עני, העובד כמשרת אישי אצל מרצה באוניברסיטה; אוֹלאנה, אישה צעירה שנטשה את חיי העושר בלאגוס על מנת לחיות עם מאהבה הכריזמטי, הפרופסור; וריצ'רד, אנגלי ביישן אשר נשבה בקסמיה של אחותה התאומה של אוֹלאנה. כשאופפות אותם זוועות המלחמה, נאמנותם עו
בדומה לרומנים הגדולים של העבר, יוצר ג'ון איווינג עולם רחב - יריעה ומאוכלס בדמויות, המשתרע על פני תקופה ארוכה.
עולמו של גארפ הוא עולם הדמיון, עולם חריף וציורי, אך הוא שופך אור על עולם המציאות על המהנה והנורא שבו, הזעם והאהבה, הצחוק והטירוף, על כל החילופים שבין הקומי והטראגי.
זהו ספר בעל מיבנה נועז, ספר עצוב, מפחיד ומצחיק עד דמעות.
ג
אט - אט, בנשימה ארוכה, במונולוג אחד ושלושה ספורים, נפרשות תולדותיה של משפחת אופים. יחסים מורכבים של אבות ובנים, אהבת - אם ואהבת אשה. סיפור של שכול ומסירות, כאב וזיכרון, מירושלים והגליל של ראשית המאה עד לכפר בשפלה של שנות השבעים. כל זה בכתיבתו הכנה, רבת ההמצאה והדמיון, של מאיר שלו, שכבשה את לב הקוראים ב"רומן רוסי".
אנקת גבהים הוא הרומן היחיד של אמילי ברונטה: הוא פורסם בשנת 1848, שנה לפני לכתה לעולמה בגיל שלושים. המחברת, בתו של איש כהונה אירי, גדלה עם ארבעת אחיה ואחיותיה (שכל אחד מהם עשה לו שם בזכות עצמו) בשולי הביצות של יורקשייר. היא למדה לאהוב את נופו הקשה והסגרירי של האזור, ופתחה לה עולם משלה שכולו דמיון. רבים המבקרים הרואים באנקת גבהים אחת מן ה
ביום קיץ חם ומחניק של 1935 מתחוללים בביתה הכפרי הנאה של משפחה אנגלית אמידה שורה של מאורעות שעתידים לשנות לבלי הכר את חייהן של נפשות רבות. אגרטל עתיק שנשבר על שפת בריכה בפארק, פתק מסגיר שנכתב מתוך סערת יצרים ורגשות ובמקום להיגנז נשלח בטעות ליעדו, מחזה רומנטי ילדותי שלא הוצג, נערה שנאנסה - כל אלה נקשרים זה בזה מכוחה של מקריות הרת - גור
פלורנטינו אריסה לא פסק מלהגות בפרמינה דאסה ולשמור לה אמוני נצח ואהבת עולם כל חמישים ואחת השנים ותשעת החודשים וארבעת הימים שעברו מזמן שדחתה אותו, כשהיה בן עשרים ושתיים, לאחר אהבה ארוכה ורצופה מכשולים, ונישאה לאחר. לא היה לו כל צורך לעשות את החשבון ולסמן קו קו על קיר בתא כלשהו, כי לא עבר יום שלא קרה משהו שהזכיר לו אותה. האהבה לכל פניה
בגיל 15, עם מעט כסף בארנק ובגדים שדחס לתיק קטן, בורח קפקא טאמורה מביתו, מעברו, מקללתו האיומה של אביו. מצויד במשאלה עתיקה - למצוא את אחותו ואמו שעזבו את הבית כשהיה בן ארבע - הוא יוצא לדרך בלי לדעת לאן תוביל. ממש כמו נאקאטה, זקן פגוע מוח המתפרנס מאיתור חתולים אבודים, שנהדף אל המסע הראשון בחייו בנסיבות קיצוניות לא פחות.
שני סיפורי המסע, ש
פאניה סילס לא ידעה כי היא פמיניסטית וכי היא נמנית עם אנשי העלייה הראשונה. היא נמלטה מפוגרום ברוסיה והגיעה לגליל העליון. בגיא אוני, ראש פינה של היום (שהשנה - 1982 - מלאו מאה שנים להיווסדה) היא מכה שורשים. פאניה היא מאותן נשים - נפילות ששמן נפקד מספרי ההיסטוריה, כי ברשימות האיכרים הגואלים את אדמת הארץ מופיעים בדרך כלל שמות גברים בלבד...
אהבה וחושך הם שניים מן הכוחות הפועלים בספרו זה של עמוס עוז, אוטוביוגרפיה הכתובה כרומן משוכלל, מעשה ספרותי צרוף ומזוקק שנפרשים בו שורשי משפחתו של עוז, קורות ילדותו ונעוריו בירושלים ובקיבוץ חולדה, חייהם הטרגיים של הוריו, וכן תיאורים אפיים נרחבים של ירושלים, תל אביב וחיי הקיבוץ בשנות השלושים, הארבעים והחמישים. העולם הספרותי והעולם
בלבה של ערבת המדבר הגדולה של קזחסטן, על יד מסילת הברזל, שוכן יישוב קטן - שמונה בתים בסך הכל - של פועלי מסילה ומעתקי פסים, שתפקידם להשגיח על תנועת הרכבות ההולכות ממזרח למערב וממערב למזרח, שתהיה סדירה ושוטפת תמיד.
מן היישוב הנידח הזה יוצאת יום אחד שיירה מוזרה קטנה.
ידיגיי ז`אנגלדין, פועל מסילה קשיש, מוותיקי מלחמת העולם השנייה, לוק
עלילת "מסך הטורטייה" מתרחשת בקליפורניה של סוף המאה העשרים, ובמרכזה שני זוגות, שחייהם נקשרים אלה באלה בלי רצון וכמעט בלי ידיעה. מן הצד האחד דילייני, ליברל ירוק ועשיר שבא מניו יורק לגור בלב הנוף הקליפורני וכותב רשימות לירחון טבע, ואשתו קיירה, חובבת כלבים וסוכנת נדל"ן בכל רמ"ח אבריה הנאים והמטופחים היטב, הגרים בשכונה יוקרתית בהרים מדר
בחייהם החדגוניים של שלושה גברים ושל אישה אחת מתרחשים שינויים מסעירים, העומדים בבסיס הרומאן שכתב הסופר הפיני המהולל מיקה ולטרי. בואו של גבר זר אל משק קטן במערב פינלנד משנה כליל את מערכת היחסים בין שלושת דיירי המשק שהתגוררו עד כה בגפם ויוצק תכנים חדשים גם לתוך חייו של הזר. הכפר הרדום והנידח שהמשק ממוקם בקצהו הוא רקע לעלילת הספר המר
טורו אוקאדה אוהב את אשתו.
הוא אוהב גם לבשל, לקרוא ולהאזין למוזיקה, והוא אפילו מתחיל להתרגל לשגרת חייו כמובטל.
אבל אז מתרחשים כמה אירועים בלתי שגרתיים: שלא ביוזמתו הוא מתחיל לקבל שיחות טלפון אירוטיות, החתול שלו נעלם, והוא מתוודע לשתי אחיות מסתוריות.
אבל השינוי שמערער את שלוותו יותר מכל הוא היעלמה של אשתו, קומיקו.
החיפוש אחר אשתו
אִילִיאַס, נהג-משאית קירגיזי צעיר, איש מקסים אך חם מזג וקצת פרוע, שובה את לבה של אַסֶל, יפהפייה כפרית צנועה. השניים נסחפים בלהט האהבה ומפֵרים את מסורת עמם ומנהגי אבותיהם. הם ממהרים להינשא זה לזה, אך ניצחונה של האהבה הוא קצר ימים: בשל תעוזתו היתרה של איליאס, ובשל פזיזותו וגאוותו, מסתבך גורלם של הנאהבים ומתגלגל במסלול של טרגדיה.
ס
ליאו גורסקי מנסה לשרוד עוד קצת, מקיש על הרדיאטור מדי ערב כדי להודיע לשכנו מלמעלה שהוא עדיין חי, מושך מבטים בדלפק החלב בסטארבקס.
אך לא תמיד היו אלה פני הדברים: לפני שישים שנה, בכפר הפולני שבו נולד, ליאו התאהב וכתב ספר.
ואף על פי שהוא אינו יודע זאת, ספרו שרד גם הוא-חצה דורות ואוקיאנוסים ושינה את חייהם של אנשים אחדים.
אַלמָה בת הארבע-
אביו של ארתורו, תמהוני, מיזנטרופ ושונא נשים בפרט, ירש טירה וגם אינו צריך לעבוד לפרנסתו.
הוא שוהה רוב הזמן מחוץ לבית (האם באמת במסעות הרפתקה מיסתוריים?).
אמו של ארתורו מתה בלידתו.
ארתורו גדל כמעט לבדו, בכפר קטן שהוא אי, לא הרחק מנאפולי.
הוא מדמיין את אמו שלא הכיר וסוגד לאביו.
כשהוא בן 14, מביא אביו כלה (בת 16)- נערה פשוטה ונוצריה אדוקה
טורו ווטנבה, סטודנט לתיאטרון באוניברסיטה בטוקיו בשלהי שנות השישים, חי בתחושה של ניכור וניתוק מאז התאבדותו של חברו הטוב קיזוקי בתיכון. הוא נקשר אל שתי נשים: נאוקו היפה והדיכאונית, שהייתה חברתו של קיזוקי, ומידורי תאבת החיים. ווטנבה מיטלטל בין שתי הנשים ובה בעת מנסה למצוא את עצמו ואת מקומו בעולם, בכנות ובישירות שבזכותן הוא מתחבב גם ע
כשהנרי פוגש לראשונה את קלייר, הוא בן 28 והיא בת 20.
הנרי הוא ספרן הרפתקני; קלייר היא סטודנטית יפה לאומנות.
הנרי מעולם לא פגש את קלייה קודם לכן; קלייה מכירה את הנרי מאז הייתה בת 6.
אשתו של הנוסע בזמן הוא רומן מרתק ומפתיע, המתאר את סיפור אהבתם של הנרי, המסוגל לנסוע בזמן קדימה ואחורה, ושל קלייר, המתרגלת אט - אט לנסעותיו התכופות של בעלה.
מכונית נתקעת לפני רמזור שהתחלף לירוק. הנהג צועק משהו. מסתבר שהתעוור פתאום. אין זה עיוורון שחור; הוא רואה הכל לבן, כאילו נפל לתוך ים של חלב. מישהו מתנדב להסיע אותו הביתה. כשאשתו חוזרת, היא לוקחת אותו לרופא - עיניים, אבל עליהם לנסוע במונית, כי המתנדב טוב - הלב גנב את מכוניתם. בחדר - ההמתנה של הרופא נמצאים זקן עם רטייה על עינו, ילד פוזל,
"יוצי היתה בעיני אחותה הארצית של מריה הקדושה שזהרה מהציורים שקישטו את בתי הגויים. חיקיתי את תנועות גופה, ניסיתי למתוח את צווארי הקטן, עמדתי על קצות אצבעותי כדי להרגיש ולו לדקה מתוקה כאילו הייתי יוצי היפה, גם אני הייתי יפה אכל לא כמוה. רציתי להיות כובסת מעיים כשאגדל, כמו יוצי, למרות שלא היה לי שמץ של מושג מה עושות כוכסות המעיים." אי