מדף הספרים של git - הספרים שדירגה

קורותיה המופלאות של משפחה המתגוררת בעיירה אגדית בקולומביה מסופרות ברומן זה, שהוא אחד ממופתי הפרוזה של אמריקה הלטינית בימינו. קורות המשפחה, שהיא מעין מיקרוקוסמוס הפועל לפי חוקים פנימיים שאינם תלויים בעולם ובזמן הריאליים, הן למעה כרוניקה של האנושות כולה. מאה שנים של אהבה ואמונה ויאוש, שאיפה לאושר ואכזבה, ולבסוף חזרה אל בדידותו

קלאסיקה לגן ולבית הספר. סיפור משל עם מסר של קבלת הזולת וחיי שלום. אי אפשר לגדל ילדים בלי הספר הזה. סיפורה הקלאסי והמשעשע של לאה גולדברג על יחסי שכנות טובים ועל אהבת הבריות ממשיך לשמח דורות של ילדים. בְּעֵמֶק יָפֶה בֵּין כרמים וּשְׂדוֹת. עוֹמֵד מִגְדָּל בֵּן חֲמֵשׁ קוֹמוֹת . וּמִי גָּר בַּמִּגְדָּל? בַּקּוֹמָה הָרִאשׁוֹנָ

"השטן במוסקבה" הינו השם שניתן לתרגום בעיברית של הגרסא המצונזרת של הספר "האמן ומרגריטה" "השטן במוסקבה", יצירתו המושלמת ביותר של אחד מגדולי אמני הפרוזה הרוסית בזמננו, שנתגלה מחדש בשלהי ה"הפשרה" לאחר שנים רבות של חרם, הוא ספר מופלא, רב ממדים, ובו יצק המחבר את חוכמת חייו בנפתוליו עם הטוב והרע. מתוך הרובד הראשון, פנטומימה משונה ומצחיקה

אט - אט, בנשימה ארוכה, במונולוג אחד ושלושה ספורים, נפרשות תולדותיה של משפחת אופים. יחסים מורכבים של אבות ובנים, אהבת - אם ואהבת אשה. סיפור של שכול ומסירות, כאב וזיכרון, מירושלים והגליל של ראשית המאה עד לכפר בשפלה של שנות השבעים. כל זה בכתיבתו הכנה, רבת ההמצאה והדמיון, של מאיר שלו, שכבשה את לב הקוראים ב"רומן רוסי".

פלורנטינו אריסה לא פסק מלהגות בפרמינה דאסה ולשמור לה אמוני נצח ואהבת עולם כל חמישים ואחת השנים ותשעת החודשים וארבעת הימים שעברו מזמן שדחתה אותו, כשהיה בן עשרים ושתיים, לאחר אהבה ארוכה ורצופה מכשולים, ונישאה לאחר. לא היה לו כל צורך לעשות את החשבון ולסמן קו קו על קיר בתא כלשהו, כי לא עבר יום שלא קרה משהו שהזכיר לו אותה. האהבה לכל פניה

תולדות משפחת איכרים, מראשוני המתיישבים בעמק יזרעאל, מסופרות בפי הנכד, שהתייתם מהוריו בגיל רך וגדל בבית סבו ובצל אישיותו. עולמו הוא עולם המיתוסים של ראשית ההתיישבות, תעלומות משפחתו, אגדות העמק וחיי הטבע שבתוכו גדל. את סיפורו הוא מספר באהבה ובגילוי לב. רומן מרתק ומקורי הכתוב ביד אמונה ובדמיון כובש.

המקום הוא דרום פורטוגל, באזור וַאלמָרֶש. ביום שני אחד, בחום של אוגוסט, עומדת מילנה בת השלושים בשער בית-החרושת הישן לשימורי דגים שבבעלות משפחתה (שכבר אינו פעיל קרוב ל-10 שנים), ומקווה שמישהו יצא ויבהיר מה קרה לסבתא שלה בלילה שבין חמישי לשישי. הסבתא, שהוסעה הביתה מבית-חולים, נמלטה מן האמבולנס, הלכה ברגל מרחק לא-ייאמן של 2 ק"מ, וגופתה נמ

על `אלה תולדות` מקובל לומר שהוא אחד הרומאנים היותר חשובים על מלחמת-העולם השניה. בשנות ה- 80, כשתורגם לאנגלית ולצרפתית, יצאה תהילתה של מורנטה גם אל מחוץ לארצה. יש בספר הזה הרבה ממה שבגללו האנושות קוראת ספרים, ולא נותר אלא לצטט את המבקר מן ה`סנדי טיימז`, שמנסה תארים כמו "קודר, מפחיד... ועם זאת מצליח להיות שמח, מותח ומשחרר", אבל מרים ידיי

בלבה של ערבת המדבר הגדולה של קזחסטן, על יד מסילת הברזל, שוכן יישוב קטן - שמונה בתים בסך הכל - של פועלי מסילה ומעתקי פסים, שתפקידם להשגיח על תנועת הרכבות ההולכות ממזרח למערב וממערב למזרח, שתהיה סדירה ושוטפת תמיד. מן היישוב הנידח הזה יוצאת יום אחד שיירה מוזרה קטנה. ידיגיי ז`אנגלדין, פועל מסילה קשיש, מוותיקי מלחמת העולם השנייה, לוק

ברומן רחב-יריעה קסום ומרתק זה, האגדה של המלך ארתור מסופרת לראשונה מזווית הראייה של אישה שנטלה חלק מרכזי במאורעות. עולמן של אנגליה ושל אבלון - ממלכת הדרואידים ועבודת האלה של ראשית ימי הנצרות באנגליה, רוחשים תאווה, תככים, בדיה ועובדות. זהו עולם שקם לעינינו לתחייה על ידי הנשים הבוחשות בו: אמו של ארתור, עובדת האלילים; אשתו הנוצרייה המ

כשיצא לאור לראשונה בשנת 1967 הפך האמן ומרגריטה מיד לסנסציה ספרותית. יותר מרבע מאה לאחר מות המחבר - פתאום, בהפתעה, מתפרסמת סאטירה כה מלאת אנרגיה, הומור, אומץ פוליטי, יופי רב, כתובה כולה במהלך שנות השיא של הטרור הסטליניסטי של שנות השלושים. הספר תורגם בחיפזון ליותר מעשרים שפות (וגם לעברית, בשם השטן במוסקבה). אלא שהיתה זו גירסה מצונזר

טורו ווטנבה, סטודנט לתיאטרון באוניברסיטה בטוקיו בשלהי שנות השישים, חי בתחושה של ניכור וניתוק מאז התאבדותו של חברו הטוב קיזוקי בתיכון. הוא נקשר אל שתי נשים: נאוקו היפה והדיכאונית, שהייתה חברתו של קיזוקי, ומידורי תאבת החיים. ווטנבה מיטלטל בין שתי הנשים ובה בעת מנסה למצוא את עצמו ואת מקומו בעולם, בכנות ובישירות שבזכותן הוא מתחבב גם ע

אוסף סיפורים קצרים (2004) מאת הסופרת הקנדית אליס מונרו (1931), סופרת נחשבת ומוערכת מאוד בקנדה ואף מחוץ לארץ מולדתה. שמונה סיפורים על נשים בשלל גילים ונסיבות, שבעצם הניסיונות שלהן לשרוד כאדם שלם ועצמאי, מביאות על עצמן אובדנים קשים והתנתקויות כואבות וגורמות נזקים לאחרים. ג'ונתן פרנזן, מתוך ההקדמה לספר: "בעיקרו של דבר, בריחה הוא ספר כל כך ט

פרשה מופלאה של אהבה נרקמת בין שני שובכים של יוני דואר במלחמת השחרור.יאיר מנדלסון, מדריך תיירים, מספר על היונים ועל האוהבים, על עצמו, על אמו, שנתנה לו מתנה מפתיעה – סכום כסף שמאפשר לו לבנות בית חדש ולעזוב את אישתו, ועל הקבלנית שמשפצת את הבית ונעשית אהובתו.יונה ונער הוא הרומן השישי של מאיר שלו, מחבר עשו, כימים אחדים, רומן רוסי, פונטנלה

סיפור אהבתם של שלושה גברים לאשה אחת, אם בנם זיידה. עלילה המתפרסת על פני כשלושים שנה - משנות העשרים ועד שנות החמישים ומתרחשת בכפר בעמק יזרעאל. האשה היא יהודית והגברים: משה רבינוביץ, איכר אלמן כביר - כוח ושתקן, שברפתו היא מתגוררת, סוחר הבקר הגס גלוברמן, ויעקב שיינפלד, מומחה לבישול, תפירה, חיזור וריקוד. ועוד משתתפים: אשתו של רבינוביץ, ב

סיפורו המהמם של הילד בן השש, הנותר לבדו בעולם הפראי והאלים של מלחמת העולם השניה. הילד, יתום הנרדף על ידי הנאצים והאכרים הפולניים האנטישמיים, מטלטל ביערות פולין וחווה על בשרו אימים וסיוטים מחרידים שהקורא יתקשה לעכל. גיבור הספר, הנחשב בעיני האכרים - בגלל חזותו - לצועני, בא לתאר ללא כחל ושרק את אשר עבר על מאות אלפי ילדים יהודים, בגיהנו

בן חמישים ושתיים רפאל מאייר הוא הגבר הזקן ביותר בתולדות משפחתו. הוא חי ועובד בנגב, ומתוך תחושה שמותו קרב, מוצא מפלט בנוף ובבדידות שעבודתו מעניקה לו. בביתו במדבר הוא נזכר בימי ילדותו בירושלים, בסתת הזקן אברהם - ידידו הטוב - בארבעת הגברים המתים ובשש הנשים החיות המלוות אותו: אמו, סבתו, שתי דודותיו אחותו וגרושתו. הרומן הרביעי של מחבר "

אל סאראמאגו, גדול סופרי פורטוגל ומגדולי הסופרים באירופה היום, התוודע הקורא הישראלי ב'דברי - ימי מינזר', שהלהיב בדמיון המבריק ובהומור, בתערובת של ריאליזם דק - בפרטים ופנטזיה, ובדרר הסיפור המיוחדת. כל אלה ימצאו גם ב'הבשורה על פי ישו', אולי הרומאן הנועז ביותר של סאראמאגו עד כה, שעורר שערוריה ממשלתית בפורטוגל, נמכר בלמעלה מ160,000 - עותקים,

ספר ראשון זה הוא הבטחה גדולה וגם מימוש של כשרון בשל. הנובלות שבו כבר הוכתרו בפרס `עיתון 77`, בפרס אקו"ם בעילום שם, ופרס היצירה של קרן ת"א. הספר הוא חגיגה של מצבים ודמויות ססגוניות, והתיחכום הניכר ב"תפירת" הפרטים למארג מעובה של התקשרויות, אינו בא במקום הספונטניות של הכתיבה והמלאות האנושית; המראה בפנטזיה, חמלה אנושית, הומור משוחרר, חזותי